|
|
Page:9
מבוא אחת התמורות החברתיות המאפיינות את המאה העשרים היא המאבק לשוויון זכויות האישה . בעולם היהודי והישראלי , ביטויי המחאה של נשים כנגד קיפוח ואפליה עכשויים קשורים למחאה נגד התרבות היהודית הקדומה , הקובעת ומבססת הבחנות חדות בין גברים ובין נשים . ספק הוא אם מחאת הנשים היהודיות והישראליות אמנם גרמה לשינוי במעמדן בחברה , אולם ברור , מעל לכל ספק , שהמחאות הולידו מחקרים רבים בנושא מעמד האישה במקורות היהודיים , מחקרים שנכתבו על ידי נשים וגברים כאחד . עניינו של ספר זה הוא לתהות על עמדותיהם של חכמי המשנה והתלמוד כלפי נשים ונשיות , ואפתח בסקירת עיקרי דבריהם של חוקרים בני ימינו שדנו בנושא מעמד האישה בספרות חז"ל . רוב החוקרים תמימי דעים , שספרות חז"ל כולה היא בעלת אוריינטציה גברית , והיא קובעת הבחנות ברורות בין גברים לבין נשים . לעומת תמימות דעים זו , חלוקים החוקרים בשאלה אם חכמי תקופת המשנה והתלמוד קיפחו את הנשים , או שמא רק הבחינו בין העולם הנשי ובין העולם הגברי , וכן בניתוח הסיבות להבחנות של חז"ל . התשובות לשאלת הקיפוח נעות מאפולוגטיקה מוחלטת , המבוססת על הטענה שהחכמים אימצו וביטאו את ההבדלים ואת חלוקת התפקידים שנוצרו על-ידי הטבע , עד להתקפה מוחצת , המבוססת על הטענה שהחכמים פעלו מתוך התנשאות , ולא מתוך שאיפת צדק , גם כאשר היטיבו עם הנשים . אפולוגטיקה מוחלטת אנו מוצאים בדבריו של יהודה אליצור , הדן באישה במחשבת המקרא . אליצור מתאמץ להוכיח , כי למרות שבמקרא הגבר והאישה שווים בערכם , אין הם יכולים להיות שווים בתפקידיהם , שכן שוויון כזה יהיה אכזרי ולא על פי טבעם השונה , ממין השוויון שהשיגו הםדומיים , על פי האגדה , כאשר קיצרו או האריכו את אורחיהם , כדי שיתאימו לאורך המיטה שהייתה בעירם . לדבריו , אחת המגמות של ספר בראשית היא ללמד כי השוויון הנכון , הטבעי , מתבטא דווקא בחלוקת התפקידים . הוא מסביר שייתכן שהלכות חז"ל , שלפיהן משימות ציבוריות מוטלות דווקא על גברים , השתלשלו מהבדל התפקידים שמקורו במקרא . קשה להסכים לטיעונו של אליצור , שלפי חוקי המקרא הגבר והאישה שווים בערכם , כאשר קוראים את חוקי התורה על אנוסה , על נערה הנסקלת
|
|