|
|
Page:12
רבדים : האחד המליץ על מודל בחירות המאפשר ביטוי להעדפתו של הבוחר האוורי , תוך שמירת מעמדן של המפלגות הגדולות ; השני תמך בבחירות ישירות לראשות הממשלה . כך נטען , שאם יאומצו ההצעות , ניתן יהיה להגדיל את כוחו והשפעתו של האזרח על תהליך קביעת נציגיו לכנסת , ובו זמנית גם את כוחו וגמישותו של ראש הממשלה , בכך שהוא ישוחרר לעצב , לקבל ולהוציא לפועל את מדיניותו . שיטת הבחירות הנהוגה בגרמניה שימשה , כאמור , דגם לעיצוב שיטת הבחירות לכנסת . ואילו תהליכי הבחירה של נשיא צרפת , כפי שהם מיושמים ברפובליקה החמישית , שימשו כנראה מודל עקרוני , או נתנו השראה , לדרך הבחירה של ראש הממשלה בישראל . הרפורמות האלקטורליות במבחן המעשה פתרונות מסוג זה חשוב שיעברו את מבחן הביקורת המקצועית , כדי שבסופו של דבר לא ישקפו רק את שאיפות המעצבים . לצערי , מעט מאוד דיון ענייני התקיים משנות ה 80 עד תחילת שנות ה 90 בנושא האפקטים העתידיים והמשמעויות הפוליטיות והנורמטיביות הכרוכים באימוץ דגם בחירות זה או אחר , בקונטקסט של התרבות הפוליטית המתעצבת בישראל . רפורמה אלקטורלית אינה בהכרח דבר טוב או רע , אם מבינים מה ההשלכות הצפויות מיישומה , ואם מסכימים כי בחשבון סופי התועלות החברתיות הנובעות ממנה עולות באופן מובהק על העלויות הכרוכות בשינוי . נראה כי הניסיון הקצר שיש לנו עם שיטות בחירות מלמד , כי לפעמים , לאחר אימוץ רפורמה אלקטורלית כלשהי , פועלים הפוליטיקאים ביתר שאת לביטולה או לשינויה , אם התוצאות אינן תואמות את ציפיותיהם . כך קרה בבר במפלגת העבודה ; מאז אימוצה ב 1992 עברה שיטת הפריימריס שינוים דה פאקטו משמעותיים , הן כאשר הופעלה בבחירות לרשויות המקומיות , שהתקיימו ב , 1993 והן בעת הבחירות להסתדרות הכללית ב . 1994 בבחירות לרשויות המקומיות הוקמה "ועדת התערבות , " כדי להבטיח שהמועמד שהנהגת המפלגה רואה כבעל הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בבחירות הוא שייצג את המפלגה , ולאו דווקא המועמד שחברי הסניף המקומי העדיפו לראותו כנציגם . למשל , בחיפה הותרו פריימריס פתוחים , שבהם נטלו חלק גם מי שאינם חברי המפלגה , והם שהעניקו , כצפוי , יתרון למועמד שלא היה לו בסיס כוח בסניף העירוני , אך בסופו של דבר זכה בבחירות . במקומות אחרים הוצאו מן המפלגה מועמדים שלא קיבלו את "דין התנועה" ובכל זאת בחרו להתמודד ברשימה עצמאית
|
|