|
|
Page:11
הצלחתה היחסית של הקבוצה , שקראה עצמה "התנועה לחוקה לישראל , " חידדה את השאלה העקרונית לגבי מחויבותם המקצועית של אנשי האקדמיה . בפעילותם הציבורית נחשפו חברי "קבוצת רייכמן , " ובמיוחד העומד בראשה , לביקורת לגיטימית , שהתייחסה למקור הכספים שעמדו לרשותם , וגם למניעיהם האישיים . כך העמידו מומחי המשפט לבחינה ולביקורת ציבורית לא רק את מסירותם והאנרגיה שלהם אלא גם , ובעיקר , את אמינותם המקצועית . בספרו על הפוליטיקה הישראלית מ 1985 מתייחס אשר אריאן , אחד התורמים לקובץ זה , לעמדה הגורסת כי ניתן להשפיע על תהליכים פוליטיים מורכבים באמצעות שינוי פורמלי של חוק זה או אחר , ומגדיר מחשבה זו כנאיבית בעיקרה . מובן שניתן להשפיע , אך לקבל את התוצאות הראויות בעיני מי ששואף לשנות את השיטה , הוא עניין אחר , שאינו פשוט כלל ועיקר . יתר על כן , לנאיביות זאת , המתעלמת ממורכבות התהליכים והתרבות הפוליטית , יש מחיר ספציפי וכללי . נקודתית , די אם נזכור , למשל , את מפלגת התחייה , שהיתה בין אלה שתמכו בהעלאת אחוז החסימה ל 1 . 5 % > לקראת בחירות . 1992 בשינוי הזה , קטן ושולי לכל הדעות , היתה התחייה הקורבן העיקרי , משום שהיא עצמה לא הצליחה לעבור את סף החסימה החדש . יתר על כן , כישלונה של התחייה העביר את השלטון לידי המפלגות הממוקמות בשמאלה של המפה הפוליטית הישראלית . במאמריו השונים מדגיש הקובץ מחירים מסוג זה , אך גם עיוותים כלליים יותר , שלא נלקחו בחשבון בעת אימוץ החוקים השונים . זאת ועוד , השינוי שהוצע על ידי "קבוצת רייכמן , " וקבוצות אחרות שהצטרפו לקראת סוף שנות ה 80 למאמץ האקדמי ציבורי להשפיע על אימוץ נוסחאות בחירה דומות , ביטא , בין השאר , את מערכת ההעדפות של הרפורמיםטים עצמם , הנוטים לסוג מסוים של פשרה חברתית ולאפיון מסוים של המשטר . היו גם שהאמינו , כי על ידי שינוי אלקטורלי זה או אחר ניתן יהיה להחליף את ההנהגה המבוגרת שבראש שתי המפלגות הגדולות . עד תחילת שנת , 1990 תמונת המצב הפוליטית שראו חסידי השינוי לרמותיו השונות , ככל הנראה , היתה זאת : הממשלה פועלת מתוך תיקו משתק של מאזן כוחות גושי ; ראשי הממשלות מתקשים להוציא לפועל מדיניות ברורה ; המפלגות מייצגות ציבורי פעילים ולא את קהל הבוחרים התומך בהן ; סחטנות של מפלגות קטנות , ובמיוחד המפלגות הדתיות ; כניסת מפלגות "קיקיוניות" למשחק הפוליטי , תוך ייצוג ערכים שאינם מקובלים אפילו על הרוב המפוצל , וכיו"ב . בכללותו , אם כן , נתפס המצב הפוליטי ככזה שאינו משקף באופן אמין את העדפות מרבית הבוחרים , ולכן אינו מאפשר שליטה אפקטיבית . כאמור , לפתרון שהוצע כעיקר על ידי האקדמאים המשפטנים היו שני
|
|