|
|
Page:12
להם המזל . הם לקחו מהם את קופסאות הבשר הכשר ושלחו אותן למשפחותיהם בבריטניה , אך בה בעת הוציאה ממשלת בריטניה הון עתק כדי להחזיק בארץ - ישראל עשרות אלפי חיילים , כדי למנוע את פלישת ניצולי השואה , ששנתיים קודם לכן הם עצמם השתתפו בהצלתם * על מנת ללכוד את האוניות מחוץ למים הטריטוריאליים , הרחק מחופי הארץ , שלו הבריטים מקרקעיתה של חבית הציניות חוק מימי סתר העבדים במאה השבע - עשרה , המתיר זאת . הרי מותר לעקוף חוקים פה ושם , אמרו , ומי אמר שניווט הוא מדע מדויקי ובעצם גם 12 יוסי הראל , כחבריו במוסד לעלייה ב'ובפלי"ם , עסק באותה פעילות בלתי - מדויקת - ניווט . סוד כוחו טמון בהבנה שרחש כלפי אותו יהודי גלותי שבנעוריו חונך לסלוד ממנו . צעיר ארצישראלי זה , שבית - הספר שלו היה מאבק נגד כנופיות ערביות בהרי ירושלים או בחניתה , למד להבין וגם לאהוב את הנשים התשושות שעל האונייה , את האנשים חיוורי הפנים , המפוחדים , הכועסים , הלומי הסיוטים , שלבשו את בגדיהם בשלוש וארבע שכבות . הוא לא התנשא ולא חש אדנות אלא רצה להיות להם מלווה , מעין שוטר תנועה . הוא רחש כבוד לעליבותם , פרי שנות נדודים ובו בזמן סייג לגבורתם , שמעטים מלבדם הבינו אז . יוסי לא ישכח לעולם איך בעיצומה של סערה , כשהגלים שטפו את הסיפונים והתנשאו עד למחצית גובהם של התרנים , כשהגיע תורן , הגיחו נערות ונשים אל הסיפון הקפוא , התפשטו ורחצו במי - ים קרים כדי לשמור על צלם אנוש , הוא הבין את הקלון והבושה , את הכוח והכעס שהביאו איתם , הוא הבין מה גדול כוחה של הישרדות שכזאת בתוך
|
|