|
|
Page:432
ליאונטיוס מביזאנטיון לאחר מות סבא בשנת 532 הופיע על הבמה ליאונטיוס מביזאנטיון " . ליאונטיוס התקבל ללאורה החדשה עם נונוס , נזיר ארצישראלי שדבק בדעות אוריגנס ודידימוס על אודות הקיום המוקדם של הנשמה , ועם תלמידיו . בשנת 530 ליווה ליאונטיוס את סבא לקונסטנטינופוליס , כדי לבקש מיוסטיניאנוס הנחות במיסוי על כנסיות ארץ הקודש . כשגילה הזקן את נטיותיו , השאירו בבירה " . באותה תקופה התחילו נונוס ותומכיו לעשות נפשות בין הנזירים , בעיקר בין המשכילים שבהם , בכל מנזרי איזור ירושלים . בשנת 537 יצא גלאסיוס , אב המנזר החדש בלאורה הגדולה , נגד הדעות האוריגניסטיות . כארבעים נזירים גורשו , מצאו מקלט בלאורה החדשה , ואירגנו משם התקפה אלימה על הלאורה הגדולה . בעקבות זאת פנו הנזירים האנטי אוריגניסטים לשלטונות , ובשנת 543 פירסם יוסטיניאנוס צו ובו גינוי לאוריגנס ולכמה קטעים מספרו 'על היסודות' . ( periarchon ) ארבע שנים לאחר מותו של נונוס , מנהיג האוריגניסטים , ( 547 ) פרץ סכסוך חמור בתוך הקהילה האוריגניסטית עצמה . זהותו של ליאונטיוס _מביזאנטיון היתה סלע מחלוקת עד לדור האחרון ; היום שוב אין מקום לפקפק בזיהויו של ליאונטיוס , המוזכר על ידי קירילוס , עם ליאונטיוס הנזיר , ( monachos heremites , ) מחבר המסכתות הכריסטולוגיות . הוא נולד כנראה בשנות השמונים של המאה הה' והגיע לארץ ישראל כדי להתרחק מהשפעת תומכי הכריסטולוגיה האנטיוכית של תיאודורוס ממופסואסטיה ( ליאונטיוס קורא להם 'נסטוריאנים . ( ' קשריו עם נונוס ועם האוריגניסטים כבר הוזכרו לעיל . מאז התחלקו חייו בין _ביזאנטיון לירושלים ומדבר יהודה . כבר בשנת 531 הצליח לטפח קשרים בבירה והשתמש בהם כדי לעזור , במידת יכולתו , לנזירים האוריגניסטיים . הוא מת , כנראה , בשנת . 543 ספרו העיקרי של ליאונטיוס ' , נגד הנסטוריאנים והאוטיכיאנים , ' הוא קובץ של שלוש מסכתות " . במסכת הראשונה מנסה ליאונטיוס להראות את המשותף בין משנת נסטוריוס למשנת אוטיכס : שניהם אינם מבדילים בין הטבע _V hypostasis ( ישות , ראה להלן , ( ועל כן חוטאים שניהם בטעות הכריסטולוגית הכפולה . נראה שאין מדובר כאן בוויכוח תיאורטי , אלא בפולמוס חריף נגד אויביו האישיים של ליאונטיוס , אויבי האוריגניזם . כאן מפתח ליאונטיוס הגנה על החלטות _כלקדון מנקודת מבטו של אוריגניסט , גישה המאופיינת במחקר בתואר 'ניאו כלקדונית . ' במסכת השנייה , שצורתה דו שיח , מתפלמס ליאונטיוס עם יוליאנוס מהליקתאסוס ( מונופיסיטי שהיה למנהיגה של קבוצה קיצונית באלכסנדריה ותקף בכתביו את סוורוס מאנטיוכיה . ( במסכת השלישית מתקיף ליאונטיוס בעיקר את תיאודורוס ממופסואסטיה ואת הזרם האנטיוכי , האנטי אוריגניסטי . בספר אחר ' ) epiiysis _~ _7 \ , פתרון הסילוגיזמים של סוורוס , ( ' עונה המחבר להתקפות על 176-175 _'DV , 72 , _KDD"n 54 65 J 662 D . Stiernon , 'Leonce de Byzance ' , £ > S , IX , pp . : / 7 / n 53 ; פסטיז'יאר _, עמ' 103 Wurzburg 1959 , pp . 637-720 von Chalkedon : Geschichte und Gegenwan , 1 , A . Grillmeier & H . Bacht ( eds . ) , Das Konzil cedonisme en Orient de 45 I a la fin du VI siecle _' , C . Moeller , 'Le chalcedonisme et le neochal- : _J"V 56 ( cols . 1267-13 % . 105 Contra Nestorianos et _Eutychianos ( PG , 86 , Leontius Byzantinus seu Hierosolymitanus , 55
|
|