|
|
Page:430
ספרות ופוליטיקה — רישומה של המחלוקת הכלקרונית בתיאולוגיה ובספרות אין אפשרות לסקור כאן , ולו בקצרה , את כל הגלים שהכו בארץ ישראל החלטותיה של ועידת כלקדון ותוצאותיה של המדיניות הקיסרית . נדמה שהפטריארכים של ירושלים השתדלו לשמור על שלום בית בין תומכי שני הצדדים ולא להתערב בוויכוחים התיאולוגיים המדיניים שזיעזעו מרכזים אחרים . 47 מסיבה זו ניסו להגיע לפשרות ; כך עולה מדרשה של הפטריארך מרטיריוס ( שנישאה אחרי שנת , ( 478 שבה הוא מתייחס רק לשלוש הוועידות הקודמות ( ניקיאה , קונסטנטינופוליס ואפסוס ) ומקלל כל מי שילמד משהו אחר או יסטה _מסיכומיהן . ברור שאין לנתק את היצירה הספרותית התיאולוגית מהפוליטיקה הכנסייתית הקיסרית . מגמה נייטראליסטית זו הביאה כבר לפני סוף המאה הה , ' ובצורה חד משמעית וסופית במאה הו , ' להפיכת הפטריארכיה הירושלמית למעוז האורתודוקסיה במזרח , הנוטה למונופיסיטיות . בתהליך זה סייעו 44 על פטרוס האיברי ומפעלו ראה , למשל : פרונה , כנסיית ארץ ישראל , עמ' . 139-116 לטקסט הסורי ראה : פטרוס האיברי . על הגיאורגים בירושלים , ראה R . ? י * ראה , למשל , סיכום אצל שנבורן , סופרוניוס מירושלים , עמ' . 32 48 הדרשה שרדה בתרגום סורי , ב'היסטוריה הכנסייתית' של הריטור זכריה . לתרגום גרמני ראה : G . Kru ' ger , Die sogenannteKirchengeschichte des K . Ahrens & O . Bardenhewer , _Gescfticfae o'er a / ifcirc / _1- : ! 7 X _1 45 lichen ent , 16 ( 1913 ) , pp . 32-38 , 211-219 Janin , 'Les Georgiens a _Jerusalem ' , Echos d'Ori- . Zacharias Rhetor , Leipzig 1899 , pp . 69-70 _l 1 rV 7 _JT 7 bXiH Era _ ibid ., 88 , p . 164 _Scripfonw _Syri Ser . 3 , 5 ) , Paris 1919 . pp . 237-238 ; Ecclesiastica , ed . E . W . Brooks , 11 , { CSCO , 84 : , _^^^^^ Zacharias Rhetor Afr / a / : _w / 7 89 ( 1971 ) , pp . 113-142 Thdognios , pr _£ tre de Jerusalem ( vers 460 )' , AB , J . Noret , 'Une homelie inedite sur les Rameaux par 46 Literatur , IV , Freiburg 1924 , p . 308 חיבור חשוב זה מוסר לנו מידע רב על ירושלים באותה התקופה ומשלים בנקודות רבות את עדותה של הנוסעת הידועה אגריה . על גרונטיוס עצמו אנו יודעים מחיבור חשוב אחר , 'חיי פטרוס האיברי , ' המשבח אותו ואת פעולתו בירושלים . גרונטיוס היה לגיבורם של המונופיסיטים בירושלים . פטרוס עצמו היה דמות מרכזית בנצרות בארץ במאה הה . ' הנסיך האיברי , נברנוגיוס שמו המקורי , הגיע מקונסטנטינופוליס לירושלים בשנת 467 לערך , והקים מנזר משלו ב'מגדל דוד . ' מאוחר יותר מונה לבישוף מונופיסיטי ואירגן את המרד המונופיסיטי בארץ , ובמיוחד בדרומה . ברם , דמות חשובה זו לא הותירה אחריה כל כתבים " . דמות מונופיסיטית אחרת היא זו של תיאודוסיוס מירושלים , שהיה פטריארך נגדי בסביבות . 453 אולי אפשר לייחס לו נאום על גיאורגיוס המרטיר , ששרד בקופטית . לפני כמה שנים פורסמה לראשונה דרשה המיוחסת ל'תיאוגניוס , כומר בירושלים " . ' המהדיר הניח שהדרשה , שסגנונה הפרשני קדום למדי , נכתבה ונישאה בכנסייה בגת שמנים סביב שנת . 460 במרכז הדרשה עומד תיאורה של הנצרות שצמחה בין הגויים ( להבדיל מהנצרות שצמחה בין היהודים ) כחמור צעיר — מיטאפורה המוכרת גם ממקורות אחרים .
|
|