|
|
Page:425
רבים את חמש 'הדרשות המיסטאגוגיות' ( כלומר : המובילות אל המיסטריון — טקס הקרבת הקרבן בכנסייה ) המופיעות בדרך כלל ככתבי היד ובמהדורות בציון שם קודמו , קירילוס , אחרי שמונה עשרה הדרשות לקטכומנים " . ראוי לציין שאין בדרשות אלו כל רמז לחומרת הוויכוחים שבהם היה מעורב יוהנס . נודעת להן חשיבות מכרעת להבנת התפתחותם של התפילה והפולחן בנצרות . הדרשות פונות לניאופיטים _, כלומר , לנוצרים חדשים , שזה עתה נטבלו . הן מובילות את המאמין מהוויתור על השטן ועל פולחנו , דרך הבנת עיקרי האמונה הנוצרית , עד למשמעותו האמיתית של ה'מיסטריוך _, הפולחן האוכריסטי — משמעות _אסוטרית שרק לאחר הטבילה היה מותר לגלותה למאמינים . חשיבותן של הדרשות בכך שהן משמרות עבורנו את עיקרי האמונה ואת דרך הבנתם בכנסייה הירושלמית ( ומן הסתם גם במקומות אחרים ; אץ בהן דעות חריגות או טיעונים מיוחדים ) בראשית המאה הה . ' במובן זה משלימות הדרשות בצורה מרשימה את עדותה של אגריה , עולת הרגל המפורסמת , שביקרה בירושלים לקראת סוף המאה הד' ותיארה בפירוט את הליטורגיה בכנסייה הירושלמית " . יוהנס ( אם אכן הוא המחבר ולא קירילוס ) פותח את הדרשה הראשונה בפירוט הדברים שעליהם ויתר המאמין בהשאירו מאחוריו את השטן ואת כל התהלוכה הפולחנית ( pompe ) שלו : אהבת התיאטרון , מרוצי הסוסים , כל הקשור במקדשי האלילים . פירוט זה מאשר את הידוע לנו ממקורות אחרים : תושביה של ירושלים במאה הד' היו ברובם פגאנים . לאחר ויתורו על השטן , אומר הניאופיטוס = ) הנולד מחדש : ( 'אני מאמין לאב , לבן ולרוח הקודש , ולטבילת תשובה אחת ויחידה . ' הדרשה השנייה מתארת את הטבילה . ההתפשטות מבגדים , המשיחה בשמן , הטבילה עצמה , והחוויה המתלווה לכך של הזדהות עם ישו במותו ובתחייתו . בדרשה השלישית מתאר יוהנס את המשיחה בשמן ועומד על משמעותה הרוחנית , תוך שימוש בפסוקים מן המקרא המרמזים על פולחן זה . רק לאחר מכן דן המחבר באוכריסטיה עצמה . משמעות המושג ומהות הטקס מבוארות בדרשה הרביעית : האוכריסטיה נוסדה על ידי ישו עצמו , כעדותו של פאולוס ( אל הקורינתיים א , יא : ( 25-23 הלחם והיין אינם אלא סמלים . יוהנס מוסיף דיון בכמה כתובים המנבאים לדבריו את האוכריסטיה . תיאור מפורט של הטקס עצמו , על שלביו , נשמר לדרשה החמישית והאחרונה . לאחר הקדמה לפולחן עצמו , בשני שלבים , הכומר קורא לקהל לפתוח בתפילת ההודיה . ( anaphora ) מיד לאחר מכן מתוארת _n , epik ] esis דהיינו , הקריאה לאל להוריד את רוח הקודש על הלחם והיין על מנת לשנות את מהותם . קטע זה הוא אזכורה הספרותי הראשון של האפיקלסיס . לאחר הקרבן הרוחני עצמו מבקשים בקשות שונות ( כדוגמת 'מי שברך' ו'יזכור' ביהדות . ( בשלב שלפני האחרון בטקס נקראת תפילתו של ישו ' , אבינו שבשמים' ( מתי ו , ( 13-9 תפילה הנזכרת כאן לראשונה כחלק מטקס האוכריסטיה , כפי שפשט 25 ראה כעניין זה : _Jerusalem' , Le Muse ' on , 55 ( 1942 ) , pp . 1-43 ' cheses mystagogiques" _attributes a S . Cyrille de W . J . Swaans , 'A propos des " cate _' - למסקנה דומה בעניין המחבר ראה גם : . Museon , 78 ( 1965 ) , pp . 355-359 'Les cate ' cheses mystagogiquesdu 4 et du 5 s . \ Le A . Renoux , לטקסט , בליווי תרגום צרפתי והערות , ראה : Cyrille de _Jerusalem , 126 ) , Paris 1966 Catecheses mystagogiques , ed . A . Pie'dagnel ( _SC , " ראה : ; 21 ) , Paris 1968 Etherie , ed . H . _Pitre Journal de voyage ( SC , לתרגום אנגלי , בליווי הערות חשובות , ראה . וילקינסון , אגריה . וראה לימור , עמ' . 130-39
|
|