|
|
Page:422
היירונימוס היירונימוס , גדול המחברים הארצישראליים בתקופה זו , חי בבית לחם משנת 386 עד מותו בשנת 15 . 420 אמנם לא ישב בירושלים גופה ; אך בית לחם סמוכה לירושלים , וכנסיית המולד שבה נמנתה עם המקומות הקדושים של קהילת ירושלים . השפעתו של היירונימוס בכמה וכמה תחומים היתה מכרעת בכל רחבי הנצרות , והיא ניכרה במיוחד במערב כבר בימיו . דרך ההגיוגראפיות שלו — וכמובן גם בדוגמה החיה שלו עצמו ובמוניטין שלו — תרם הרבה להתפתחות דפוסי החיים שסיגלו לעצמם הנזירים במזרח ובמערב . אף שאת כתביו חיבר בלטינית , הוא ידע יוונית ועברית . לתרגום הלטיני של היירונימוס למקרא _n ) ( Vu 1 gata נודעה השפעה מכרעת על תולדות הנצרות בימי הביניים . כמו כן חיבר פירושים לכתבי הקודש , ששמורות בהם , כידוע , גם מסורות פרשניות יהודיות לא מעטות . אכן , היירונימוס , שדגל בסיסמה של 'האמת העברית' hebraica veritas ) ; כלומר , פירוש המקרא על פי דבקות במקור העברי , ( דאג תדיר ללמוד ממורים יהודים לא רק את הלשון העברית , כי אם גם את דרכי הפרשנות היהודית למקרא " . ממקום מושבו בבית לחם ניהל היירונימוס התכתבות ענפה עם אנשים במקומות שונים באימפריה , אך גם היה מעורב באופן ממשי בחיי ירושלים , וזאת בשני מישורים . מחד גיסא , דאג להפעיל את השפעתו על החוגים של עולי הרגל ועולות הרגל מן המערב , שהיו מרוכזים בהר טרם סוכמו . ראה , למשל : ( 1934 ) , pp . 145-164 et ses maiues h << breux \ Revue Benedictine , 46 G . Bardy , 'Saint _jdrome 15 על היירונימוס , ראה : קלי , היירונימוס . 16 מחקרים רבים דנים מנקודות מבט שונות בקשריו של היירונימוס עם הפרשנות היהודית , אם כי התוצאות הזכרת השומרונים בין שאר אויבי הכנסייה אין בה כדי להפתיע : אנו יודעים , בעיקר מדיווחו של פרוקופיוס , שהמרד אשר אירגנו השומרונים נגד השלטון הקיסרי בימיו של יוסטיניאנוס היה חמור למדי . למרבה הצער , הזכרת השומרונים אצל קירילוס איננה יוצאת מגדר דפוסים ספרותיים של ויכוח ואינה מלמדת אותנו עובדות חדשות . דרשה אחרת של קירילוס שהגיעה לידינו , איננה שייכת לסידרת הדרשות לקטכומנים . בדרשתו על האיש המשותק בבריכה ( יוחנן ה , ( 5 מפתח קירילוס סגנון דרשני שונה במקצת מזה שבדרשות לקטכומנים , הנוטה יותר לצד האליגורי מיסטי . ( theoria ) הוא מדגיש את חופש הרצון , כנראה כנגד תפיסות גנוסטיות , השוללות אותו ומדגישות את הגזירה האלוהית הקדומה לגבי גאולתם של בני הבחירה . אם מייצג כאן קירילוס מסורת ירושלמית , שנשמרה אחריו , אפשר אולי להבין ביתר קלות מדוע פלאגיוס , שדגל באורח קיצוני בחופש הרצון , זכה לתמיכה בוועידות ירושלים ולוד בשנת , 415 ואולי אף מדוע בחר לגלות דווקא לארץ ישראל . באיגרת לקיסר קונסטנטיוס מספר קירילוס על הופעת צלב ( apparitio crucis ) של אור ( parhelion ) בשמי ירושלים ב 7 במאי . 351 לדבריו הופיע הצלב עצום הממדים מעל לגולגותא והגיע עד להר הזיתים . למראה הפלא נחפזו הכול לכנסיית המרטיריון ( היא הבסיליקה של כנסיית הקבר ) לתפילת הודיה . המחבר מדגיש שבץ המתפללים היו פגאנים ששהו בירושלים באותה עת . כמו כן קיים בתרגום קופטי נאום , המיוחס לקירילוס , על מרים 'תיאוטוקוס' = ) יולדת האל . (
|
|