sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:396

ובמקומותיה הקדושים את המשמעות הראשונית שתינתן להם בדורות הבאים : הארץ היא ארץ המקרא , והביקור בה מועיל להבנת כתבי הקודש . אלא שכל אלה אינם אלא סנוניות ראשונות , הזרם המתגבר של עולי הרגל עתיד היה להגיע לירושלים רק לאחר הפיכתה לעיר נוצרית , משעה שהיא באה תחת שלטונו של קונסטנטינוס . עדות לממדיה העצומים של התופעה " ניתן להסיק מן הבנייה המואצת של הכנסיות בירושלים , מאופין של כנסיות אלו וכן מהתגבשות שירותים שונים לרווחתם של עולי הרגל : ? אך יותר מכל ניתן ללמוד על כך מעדויות ישירות של עולי הרגל עצמם . כך , אגריה , בתארה את חג חנוכת כנסיית האנסטסיס , כותבת : בבוא ימי החנוכה הללו , חוגגים שמונה ימים . ימים רבים קודם לכן מתחיל להיאסף מכל עבר המון נזירים ומסתגפים ( aputactites ) לא רק מן הפרובינקיות השונות , דהיינו ממסופוטאמיה , מסוריה , ממצרים ומתני , ששם יש נזירים רבים , אלא גם מכל המקומות והפרובינקיות השונות . כי אין איש שאינו שם פעמיו ביום הזה לירושלים לכבוד השמחה הגדולה והיום המכובד . אף הדיוטות , הן גברים הן נשים מכל הפרובינקיות , נאספים בימים אלה לירושלים בנפש מאמינה לכבוד היום הקדוש . בישופים , ככל שמועט מספרם , יש בירושלים בימים אלה למעלה מארבעים או חמישים , ועמם באים רבים מאנשי הכהונה שלהם . ומה אאריך ? לחטא גדול מאוד יחשוב לו זאת מי אשר לא ישתתף בימי חג שכאלה , אלא אם כן מנע בעדו צורך המעכב אדם ממטרה טובה . עולי רגל אלו באו ממקומות רבים ושונים והם דיברו בלשונות שונות , עובדה שדרשה מרשויות העיר התארגנות מיוחדת כדי לטפל בהם . _ ומאחר שבאותה פרובינקיה יודע חלק מן העם הן יוונית הן סורית , ואילו חלקו רק יוונית וחלקו רק סורית , ומאחר שהבישוף , _אף על פי שיודע הוא סורית , מדבר תמיד יוונית ולעולם לא סורית , על כן עומד תמיד פךסביטר , וכשהבישוף מדבר יוונית הוא מתרגם לסורית , כדי שיבינו הכל את ההסברים ... ואשר לכל הלטינים שבכאן , אלה שאינם יודעים לא סורית ולא יוונית , לבל "עצבו , מסבירים אף להם את הדברים , כי יש אחים ואחיות שיודעים יוונית ולטינית המסבירים להם בלטינית " . ספרי הליטורגיה של כנסיית ירושלים , שהגיעו אלינו בתרגומיהם הארמני והגיאורגי , מוסיפים לגיוון זה של השפות שדוברו בעיר . העלייה לרגל הפכה את ירושלים , אפוא , לעיר קוסמופוליטית . הכנסיות הקונסטנטיניות , וכנסיית הקבר באופן מיוחד , נבנו מלכתחילה כרי לקדם את פני עולי הרגל . נבנתה בהן חצר קדמית מוקפת סטווים ( atrium ) גדולה מאוד , שנועדה להכיל את המוני הבאים ולאפשר להם להכין עצמם לקראת החוויה שנכונה להם בפנים . כאן נעשה המעבר מחול 17 קשה להעריך במספרים את ממדי התופעה . יש לציין כי הפריחה המיוחדת של העלייה לרגל בתקופה זו מוסברת גם בשינויים המפליגים שחלו באימפריה הרומית באותה עת . בתקופות של שינוי חכרתי מואץ נוטה העלייה לרגל להתגבר : טרנר , דראמות , עמ' " . 172 אגריה = ) מסע אגריה " . 49 , ( שם , 0 . 47 ב רנו , הקודקס הארמני ; הלוח הגיאורגי , . 34

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help