|
|
Page:353
פרק _שנים עשר כנסיית הקבר : תולדותיה ומרכיביה הארכיטקטוניים יוסף פטריך מבין כל האתרים הקדושים ( locasancta ) בארץ הקודש ובעיר הקודש , היה 'קבר האדון' ( בלטינית : ; Sepuichrum Domini ביוונית : , ( _Tdcpoi ; _Kupiou הוא גם מקום התחייה , ( 'Avdcnam <;) האתר המקודש ביותר . ביוזמתו של קונסטנטינוס הוסרו המבנים הפגאניים שעמדו במקום , ועל מקום הצליבה והתחייה הוקם מכלול מבנים , ששימש מוקד צליינות ומקום פולחן לעולי רגל מכל רחבי העולם הנוצרי , ממערבה של האימפריה וממזרחה . ניתן היה לשמוע שם בליל של שפות : יוונית ולטינית , ארמית סורית , קופטית וחבשית , ארמנית וגיאורגית . ניתן היה לראות שם מיגוון מלבושים של נזירים ומשרתים בקודש , מאמינים בני לאומים שונים ובני כל השכבות החברתיות . כל אלה שיוו למקום , ולירושלים בכלל , אופי קוסמופוליטי תוסס . אך הליטורגיה שנהגה באתר היתה אחת — הליטורגיה הירושלמית , שבה הודגשה הזיקה בין הטקסים לבין האתרים ההיסטוריים שבהם נערכו : מקום צליבתו וקברו של המשיח . הבסיליקה , שנודעה בשם 'מרטיריוך , נחנכה ברוב פאר , בטקס רב רושם , ב 14 בספטמבר 335 לסה"נ , חג חנוכתה ( Encaenia ) נחוג מדי שנה בשנה במשך שמונה ימים 20-13 ) בספטמבר . ( היתה זו הכנסייה הראשית — הקתדראלה של העיר , כנסייתו של בישוף ולימים של פטריארך ירושלים . אגב כך היא גם זכתה לבכורה בקרב הבישופויות של פלסטינה , מעמד שנשמר עד אז לכס של קיסריה , בירת הפרובינקיה פלסטינה פרימה . הפטריארך ניצח בעצמו על הטקסים שהתקיימו בבסיליקת המרטיריון וברוטונדה של הקבר ( האנסטסיס . ( תהלוכות יומיות של אנשי כמורה , כלי קודש , נזירים , מאמינים ולןטכומנים = ) מועמדים לטבילה ) עשו את דרכן בין המרטיריון , הגולגותא והאנסטסיס , ובראשן צעד הפטריארך . כנסיית הקבר גם היתה נקודת מוצא או יעד לתהלוכות שעברו בחגים בין כנסיות העיר האחרות . 1 לפי עדותו של אוסביוס _, בחנוכתה של כנסיית הקבר בשנת 335 לסה"נ היו נוכחים בני הפרובינקיות והלאומים הבאים : מקדוניה , פנוניה ומיסיה _, פרס , ביתיניה ותראקיה , קיליקיה _וקןפדוקיה , סוריה , מסופוטמיה , פניקיה , ערביה ופלסטינה , מצרים , ליביה ותבאיס . ראה י אוסביוס , חיי קונסטנטינוס , . 43 , iv על ההרכב האתני המגוון של אוכלוסיית ירושלים בתקופה הביזאנטית ראה גם לעיל , צפריר ודי סגני , עמ ' . 280-261 2 התיאור הקדום ביותר של הליטורגיה הירושלמית מובא על ידי הנוסעת אגריה , שהגיעה לירושלים לראשונה לקראת חג הפסחא של שנת 381 לסה"נ . ראה : אגריה ( מהדורת מרוול _, עמ ' , 75-60 . ( 319-235 לדיון בליטורגיה זו ראה גם : וילקינסון , אגריה , עמ ' . 277-253 , 88-54 נ פסטיז'יאר , חיי סבא = ) קירילוס מסקיתופוליס , חיי סבא , ( עמ' , 47 הערה ; 69 וראה גם . אגריה , 49 . 3-48 . 1 ( מהדורת מרוול , עמ ' « . ( 319-317 לתיאורן של תהלוכות אלו בימות החול ובחגים
|
|