sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:346

בשנת . Porta Sancti stephani , 460 מפנים לשער רחבה ( B ) ובה עמוד מונומנטאלי . ( 1 ) מן הרחבה נמשך כלפי דרום הרחוב הראשי ( קארדו מקסימום , ( c ; שעבר בקו רחוב בית הבד של ימינו . סטווי עמודים מקורים ברעפים אדומים מעטרים את הרחוב מכל צד . הצייר מדגיש את מרכזיותו של הרחוב בכך שהוא 'פורס' אותו מלמעלה לשני הצדדים . כך מוקנה לרחוב זה מקום מוגזם יחסית במפה בהשוואה ליתר חלקי העיר , המתוארים 'ממעוף הציפור , ' באלכסון ממערב למזרח . האמן כיוון את הקארדו ישירות אל מול השער הצפוני , בניגוד למציאות . למעשה , חומת העיר והשער שבתוכה היו ניצבים דווקא לקארדו המשני ( ס , ( שעבר בקו רחוב הגיא של ימינו והתחבר אל רחבת השער דרך קשת מפוארת . ( 2 ) ללא ספק היה רחוב זה מעוטר בסטווים משני צדדיו , אלא שכאן הקפיד האמן על כללי הפרספקטיבה ותיאר את הסטיו המזרחי בלבד . רחוב ס פונה בראשונה כלפי דרום מזרח , ורק באמצע מהלכו הוא מתיישר דרומה במקביל לקארדו הראשי . ( c ) זהו גם מהלכו של רחוב הגיא היום . סמוך לנקודת ההתיישרות של רחוב ס כלפי דרום נפרד ממנו רחוב הרוחב העולה מזרחה , ( E ) היום בקו ה'ויה דולורוזה . ' בגלל האקצרה הנגרמת על ידי התיאור ' ממעוף הציפור' נראה רחוב זה קצר בהרבה מאשר אורכו במציאות . ניכרים מאמצי האמן לתאר , לפחות בצד הדרומי של הרחוב , את המשכו של סטיו העמודים . מוצאו של רחוב זה בשער המזרחי , ( F ) אשר נקרא אז שער הפרובאטיקה ( היום שער האריות . ( במערב מתואר השער המערבי העיקרי , ( G ) הוא שער דוד ( Porta David ) או שער מגדל דוד , שיש לשחזרו מעט מזרחה ממקומו של שער יפו היום . " משם נמשך רחוב הךקומאנוס הראשי — ( H ) בקו רחוב דוד ורחוב השלשלת של היום ; תיאורו של רחוב זה נקטע על ידי תיאור סטווי הקארדו הראשי וכנסיית סנטה סופיה , ( 33 ) ועל כן הוא מאבד הרבה מרושם אורכו ומרכזיותו . ברחוב זה אין עמודים . כמו כן נאלץ האמן למקמו מדרום למקומו הנכון במרכז העיר , מאחר ששמר את מרכז התמונה עבור מכלול כנסיית הקבר . מן הדקומאנוס יוצא רחוב נוסף ( 1 ) כלפי דרום , בכיוון לכנסיית ציון . החוקרים ניסו לזהותו עם רחוב הפטריארכיה הארמנית של היום , אך נכון יותר יהיה לזהותו עם הרחוב שחצה את רובע ציון במרכזו , שאולי היה במקורו _n via praetoria של מחנה הצבא הרומי . לפיכך , מהלכו עבר ממזרח לרחוב הפטריארכיה הארמנית . הרחוב הראשי ( C ) מגיע אל שער מרובע , ( j ) היוצר זווית חדה עם קו הרחוב . השער אינו מקומר , וגודלו שווה לגודל שערי הכנסיות . הקיר שבתוכו הוא מצויר עשוי מאבנים אפורות בהירות וכיוונו אלכסוני ביחס לרחוב ולכנסיית ה'ניאה' הסמוכה . ( 27 ) לכאורה ייתכן כי זה פתחו של בניין עצמאי , אך הרבה יותר סביר לקבל את הצעתם של מרבית החוקרים ולראות בו פתח בחומה הפנימית , שבמקורה היתה חומה חיצונית לעיר מימי איליה ועד ימי אודוקיה . 227 חיזוק לכך יש בגוון האפור של אבני הקיר , שהוא אופייני לתיאורי החומות במפה ( אם כי הוא מופיע הרבה גם בחזיתות של כנסיות ומבנים אחרים . ( את כיוונם האלכסוני של השער וקטע החומה יש להסביר , לפיכך , במצב השטח ובמהלכה של החומה . כדי להימנע מירידה במדרון החריף של הר ציון , החומה לא עברה לכל אורכה 224 על שער שכם והרחבה שמפנים לשער ראה לעיל , עמ' 225 . 139-136 על מיקום החומה והשער _באיזור זה ראה לעיל , עמ' . 139 226 על בעיית הוויה פרטוריה ראה לעיל , עמ' . 311-310 י על מהלך החומה בדרום עד ימי אודוקיה ראה לעיל , עמ' . 141-140

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help