sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:295

תוכנית העיר ומערך הרחובות מפנים לחומות המיתווה הכללי של העיר נדון כבר למעלה , בפרק על איליה קפיטוליגה . בנאי ירושלים הביזאנטית התאימו את עצמם למערך העירוני הקיים ושילבו את בנייניהם על פי מיתווה הרחובות הקיימים . בלב העיר השתמרה , ככלל , תוכנית העיר הרומית , שהתבססה על עקרונות תכנון הערים הרומי מכאן ועל הנתונים הטופוגראפיים המקומיים מכאן " . שונים היו פני הדברים בחלק הדרומי , מדרום לקו המשוער של חומת איליה הדרומית ( בתוואי המקורב של החומה התורכית . ( ברוב שטחה של העיר , להוציא את חלקה הדרומי ( ראה להלן , ( העיר נחצתה על ידי הקארדו הראשי , בקו רחוב בית הבד ( טריק _ח'אן _א זית ) של ימינו , אשר יצא משער שכם כלפי דרום . על פי מפת מידבא , עמודים המשיכו לעטר את הרחוב , וחלק מהם עדיין השתמר באתרו " . סמוך לשער הכניסה לפורום העירוני נבנתה כניסה מפוארת , שהוליכה אל מכלול כנסיית הקבר ( וראה להלן . ( כזכור , העמודים שהתגלו בחלקו הצפוני של הרחוב הראשי מתוארכים לתקופה הרומית , ואילו חלקו הדרומי של הרחוב נבנה מחדש בתקופה הביזאנטית . בדיון בפרק הקודם העליתי את ההשערה , כי הבנייה הביזאנטית אינה בבחינת סלילה יש מאין , אלא היא חידוש של הרחוב במפלס נמוך יותר , על מנת שיתאים למפלס הכניסה אל כנסיית הניאה ( ראה לעיל , עמ' . ( 145-144 , 133-132 הרחוב הכיל את הכביש המרוצף וסטווים משני עבריו ( איורים . ( 10-8 רוחבו של החלק הדרומי של הקארדו הביזאנטי ( כולל הסטווים ) הגיע לכדי 22 . 50 מ . ' משני צדי הסטווים התגלו חנויות : בצד המערבי נחצב הרחוב אל תוך הסלע , ועל כן אין חנויות בחלק גדול מאורכו , ואלו שהתגלו , בחלק הדרומי של הרחוב , נחצבו אל תוך הסלע . במקומות אחדים נמצאו גומחות חצובות בקיר הסלע 59 ראה הדיון על חומת איליה קפיטולינה , לעיל , עמ' , 142-141 ושם ביבליוגראפיה . לפי דעה אחרת החזיקה החומה עד סוף המאה הי"א ; ראה : בהט , אטלס , עמ' 60 . 83 , 74 צפריר , שערי ירושלים . " על תכנון הערים בתקופה הביזאנטית המוקדמת , ראה _ככלל _. , k , York 1 975 , pp . 30-57 C . Mango , Byzantine , Architecture _^^^^ _? אצל צפריר , ארץ ישראל , עמ' . 331-317 62 על הקארדו הרומי , ראה לעיל , צפריר , עמ' . 145- 142 מדרום " ? גם על תאריך זניחתה של החומה וצאתה משימוש נחלקו הדעות . נראה כי הדברים אירעו במרוצת המאה הי , ' ובימיו של מוקדסי , סביב שנת , 985 כבר היתה החומה נטושה . איור . 9 שחזור חלקו הדרומי של הקארדו שם , איור 271

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help