sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:281

בתקופה הביזאנטית עלה מאוד מספרם של המקורות הספרותיים הדנים בירושלים . יתירה מזו , רבים מן המקורות אשר שימשו דרך היקש והשלכה בחקר התקופה הרומית שייכים למעשה לתקופה הביזאנטית . דוגמה לכך היא מפת מידבא , אשר חשיבותה לחקר הטופוגראפית של איליה קפיטולינה היא עצומה , אך למעשה היא מתארת את העיר הביזאנטית , במאה הו' לספירה . המקורות מבין ספרי ההיסטוריה הכללית , נוגעים לענייננו בעיקר ספרו של פרוקופיוס מקיסריה , 'על הבניינים , ' העוסק במפעלי הבנייה של הקיסר יוסטיניאנוס , ובראשם בניית כנסיית ה'ניאה . ' יוהנס מלאלס מזכיר את בניית חומת ציון על ידי הקיסרית אודוקיה . עיקר החומר ההיסטורי מרוכז בכתביהם של אבות הכנסייה וכותבי תולדותיה , אוסביוס מקיסריה , שדן בתקופה שלפני נצחון הנצרות , והבאים בעקבותיו : סוקראטס , סוזומנוס , _תיאודורטוס ועוד . חיבורים אלה , הידועים בשם * ראה מפה מפורטת של ירושלים הביזאנטית ואתריה בסוף הכרך . 1 ראה לעיל , צפריר , עמ' 166-115 י פרק זה מתבסס בחלקו על חיבור מוקדם : צפריר , ציון . החיבור העיקרי על ירושלים בתקופה זו הוא עדיין חיבורם הגדול של ונסן ואבל , ירושלים החדשה . וראה גם הערכים האנציקלופדיים המקיפים ו אבל , ירושלים ; צפריר , ירושלים ; גבע , ירושלים , וכן ראה : בהט , אטלס . 2 פרוקופיוס , על הבניינים , 3 . 6 , v מלאלס , כרונוגרפיה , 14 ( עמ ' . ( 358-357 י אוסביוס , , he ראה בהרחבה לעיל , עיר שי , עמ' ; 114-61 וכן לעיל , צפריר , עמ' 116 והערה . 4 פרק _אחי-עשר הטיפוגראפיה והארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הביזנאטית יורם צפריר פרק זה עוסק בירושלים הנוצרית , מן המאה הד' ועד הכיבוש המוסלמי במאה הד * . הפר ק הוא המשך לפרק הקודם , שהוקדש לטופוגראפיה ולארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הרומית — היא איליה קפיטולינה . סמלי הוא השינוי בשמה הרשמי של העיר , שנקראה מן המאה הד' ואילך 'איליה' בלבד ולא עוד 'איליה קפיטולינה . ' מצד אחד , אנו מוצאים המשך ישיר של התקופה הרומית ושימור יסודות רבים מתוכנית העיר , החזות החיצונית והמינהל העירוני , מן הצד האחר , התקופה מאופיינת בסילוק היסוד האלילי , הפסלים והמקדשים . את מקום מרכזי הפולחן הפגאני החליפו הכנסיות , ואף מן הבחינה הפיסית נתפסו שטחים רבים בידי כנסיות ומנזרים רחבי ידיים . במקורות הספרותיים , וקרוב לוודאי בלשון היומיום , שימש בעיקר השם העתיק והמקודש של העיר : ירושלים ( Hierosolyma , _'IepocoXuna ) ובהקשרים מקראיים . _'lEpouaa _^ f || i

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help