|
|
Page:269
הגבירה באסה — ידידה של אודוקיה ושל הקיסרית פולכריה _, ועל כן אפשר להניח כי היתה מקורבת לחצר הקיסרית — ייסדה מנזר על שם מנאס הקדוש , ששרידים המיוחסים לו התגלו ברובע הארמני " . באישיותה מגלמת באסה את שני החוגים שאליהם נמשכה הקיסרית אודוקיה ושעמם קיימה קשרים : בני המעמד האריסטוקראטי מכאן והנזירים _האסלןטיים מכאן . משיכתה של אודוקיה אל האחרונים מתבטאת אף בקשרים שיצרה עם המנהיגים הרוחניים של נזירות מדבר יהודה , בראשם אותימיוס הקדוש , פטרוס האיברי , ואף עם בר צ 1 מא איש מסופוטאמיה , נזיר חסר השכלה וסגפן קיצוני . על מוצאן של שתי נדבניות אחרות בנות המאה הה' — אילןליה , שבנתה את כנסיית / קתיסמה ' ( היום בין ירושלים ובית לחם בסמוך למנזר מר אליאס , ( ופלביה , שבנתה כנסייה בגת שמנים — איננו יודעים דבר ; אבל קרבתן לנזירים בני אסיה הקטנה מרמזת אולי שהשתייכו לחוג המטרונות הביזאנטיות . 36 אנסטאסיה מקונסטנטינופוליס , ששהתה בהר הזיתים במאה הו , ' השתייכה גם היא למעמד הפטריקי . על אנשי ביזאנטיון , יוהנס _ווךינה , שתרמו לבניין גר 1 קומיון ( מושב זקנים ) לנשים עניות בירושלים , אנו למדים מכתובת המשוקעת היום בחומת ירושלים ליד שער הורדוס . מוסד זה הוקדש לשמה של מרים 'אם האלוהים , ' וייתכן שהיה חלק ממכלול כנסיית מרים החדשה , היא הניאה " . אין זה מקרה שהרבה ממוסדות הסעד והקהילה של ירושלים קשורים היו בשמם של הקיסרים אנשי _ביזאנטיון — כגון בית החולים והספרייה (?) של הניאה שייסד הקיסר יוסטיניאנוס , והגרוקומיון שבנתה אודוקיה מחוץ לשער דוד , שבו נמצא המרטיריון של גיאורגיוס . הרוב המכריע היו ללא ספק מהגרים , עולי רגל , ונזירים שלא היו דווקא מחוגי האצולה והחצר הקיסרית . סביב שנת 382 השתקע בירושלים לשנים אחדות פורפיריוס , שמונה בשנת 392 למשרה הנכבדה של 'שומר הצלב הקדוש . ' הוא נולד בסלוניקי שביוון ! את חינוכו כנזיר סגפן קיבל _בסקטיס שבמצרים , ומכאן עבר למדבר הסמוך לירדן , ואחר כך לירושלים . 40 לאחר שנות שהות בירושלים מונה על ידי הארכיבישוף הירושלמי למשרת הבישוף של העיר עזה , המעוז האחרון של הפגאניזם בארץ , כדי להשליט בה את הנצרות . כמו פורפיריוס נקבצו בירושלים נזירים עולי רגל , שהשתקעו בעיר והסתפחו אל מנזריה השונים . הקבוצה החשובה מכולם היתה קבוצת נאמני כנסיית הקבר , שנודעו בשם הספוךאים = ) המסורים , השקדנים . ( בראשונה שכנו בתאים סביב מגדל דוד , אך בסוף המאה הה' בנה להם הפטריארך אליאס קירילוס מסקיתופוליס , חיי אותימיוס , 30 ( עמ' ;( 49 ונסן ואבל , ירושלים החדשה , עמ' ; 519-518 גאריט , הלוח הגיאורגי , עמ' ; 404 , 384 , 254-253 , 216 מיליק , מקורות קודש נוצריים , עמ' . 362 על השרידים ראה צפריר , ציון , עמ' . 87-83 על איקליה ראה : קירילוס מסקיתופוליס , חיי תיאודוסיוס ( עמ' ;( 236 תיאודורוס מפטרה , חיי תיאודוסיוס ( עמ' . ( 9-8 על פלביה : קירילוס מסקיתופוליס , חיי תיאודוסיוס 5 , ( עמ' AB , 10 ( 1891 ) , pp . 82-83 Elusinus , Vita Theognii , 5 , ed . I . Van den Gheyn , Pauius ;( 241 גאריט , הלוח הגיאורגי , עמ' ; 322 . 241-240 מיליק , מקומות קודש נוצריים , עמ' 37 . 563 קירילוס מסקיתופוליס , חיי סבא , 53 ( עמ' 38 . ( 145 על נוסח הכתובת ופירושה ראה ו מיליק , הטופוגרפיה , עמ' . 150 וראה להלן , איזק , עמ' , 384-383 כתובת ( א 39 . ( מיליק , הטופוגרפיה , עמ' 1141-138 הנ"ל _, מקומות קודש נוצריים , עמ' . 568-567 על זיהוי המקום ראה להלן , צפריר , עמ' . 342 4-5 , 9-10 , 16 ed . H . Gregoire & M . A . Kugener , Paris 1930 , pp . Marc le diacre , Vie de Porphyre , e ' veque de Gaza , 40
|
|