|
|
Page:267
יוונים ואנשי מערב אסיה הקטנה עדויות רבות הגיעו לידנו בכתובים ובכתובות על פעילותם וישיבתם של עולים ועולי רגל מחלק עולם זה . החשובים שבכולם הם אנשי קונסטנטינופוליס או _ביזאנטיון — אנשים המקורבים לשלטון ולפקידות הגבוהה . על פי המוצא קשה לעתים להבחין בינם לבין אנשי המערב הלטיני . בראשית התקופה הביזאנטית היו רבים בקרב אנשי השכבה השלטת בקונסטינטינופוליס שמוצאם היה מרומא ומן המערב הלטיני . אלה היו נושאי תפקידים ואנשי חצר בני משפחות רומיות , או פקידים גבוהים ובני אצולה מן הפרובינקיות המערביות , שהעדיפו לעבור למזרח ולבסס לעצמם קידום בדרגות המינהל והמעמד החברתי . לימים עתידים היו אנשי המערב להתמזג בתרבות היוונית " עדויות על לטינים בירושלים ראה אצל מיליק , הטופוגרפיה , עמ' , 171 המזכיר שתי כתובות קבורה שנמצאו סמוך למנזרהפרובאטיקה : של מריה הרומית ושל מנזר הנשים האפולינאריות ( אולי על שם אפולינאריס , בת קיסר המערב אנתמיוס [ Anthemius ] במאה הה . ( ' האפיפיור גרגוריוס הראשון ' ) הגדול ( ' שלח את אב המנזר _פרובוס להתיישב בירושלים , וזה ( 536 , ;( PL , 77 , cols . 1119 , 1121 , 1280 ) _ffr _& _or /// W /> ae _ty / s / u / ae , xi , 1 2 ; xm , 29 וכן ראה : ונסן ואבל , ירושלים החדשה , עמ' . 922 ° על עולי הרגל ראה להלן , לימור , ושם ביבליוגראפיה נרחבת . מלבד עדויות על עולי רגל מאירופה המערבית אנו מוצאים עדויות על עלייה לרגל של לטינים מצפון אפריקה . על צליינים צורפי כסף מאפריקה בנה אכסניה , ששימשה קרוב לוודאי גם את הלטינים ששהו בעיר . גרגוריוס אף הושיב נזירים בירושלים _nnn מרותו של פרובוס , ובסיני . ראה : . Papae , 11 , 52 , 55 ( PL , 75 , cols . 110 , 116 ) Vita Gregorii קדמו לגרגוריוס בהתעניינות בירושלים האפיפיורים ליאו , ( 461-440 ) גלאסיוס , ( 496-492 ) ואגיפטוס 535 ) ראה בביוגראפיה של יוהנס _אלמוסינאריוס : ; lohannis Elemosinarii , AB , 45 ( 1927 ) , pp . 48-49 Vita וכן ראה על עולי רגל מאפריקה ב'חיי מריה המצרית' ( 73 , col . 680 vita Mariae Aegyptiae ( PG , 87 , 3 , col . 3712 ; PL , _. העולים רמי המעמד לירושלים . אבל במרוצת המאה הה' ירדו חוגים אלו מן הבמה . וידוע אך מעט על תושבי קבע לטיניים בירושלים במאה הו' או הזי " . ברם , ההתעניינות העצומה שהיתה באירופה בעניין הטופוגראפיה הקדושה של ירושלים הלכה וגברה , ומצאה ביטוי בזרם גדול של עולי רגל לירושלים , עוד במחצית הראשונה של המאה הד' ביקר בירושלים עולה הרגל מבורדו שבמערב צרפת . אגריה , צליינית שבאה כפי הנראה מגליסיה שבצפון מערב ספרד , במחצית השנייה של המאה הד' ביקרה במקומות שונים בארץ ומצאה שפה משותפת עם הכמורה והנזירים המקומיים . היא מתארת את הפולחן הירושלמי , וניכר מתיאורה שאין הוא שונה בהרבה ממה שהיה מקובל עליה במקום מגוריה בספרד . תיאור המקומות הקדושים בידי אוכריוס בישוף ליון במאה הה ' , ' התיאור הקצר' ( בךוויאריוס ) ותיאורו של תיאודוסיוס , המעיד על קיום מפה של צליינים במחצית הראשונה של המאה הו , ' ביקור עולה הרגל _מפללןנטיה במחצית השנייה של אותה המאה , וביקורו של ארקולף כבר אחרי הכיבוש הערבי — כל אלה מייצגים ללא ספק תנועה רבת משתתפים של צליינים לעיר הקודש . _השדוות של עולי הרגל בירושלים היתה ברוב המקרים ארוכה למדי — חודשים אחדים לפחות . כך נשמרה נוכחות כמעט קבועה של אנשי המערב דוברי הלטינית בירושלים . אין לדעת את מספר דוברי הלטינית בירושלים , אבל יש להניח כי קהילתם מנתה לפחות מאות אחדות של תושבי קבע ותושבי ארעי .
|
|