|
|
Page:264
מספר התושבים בירושלים מספר תושביה של העיר הביזאנטית נתון לסברות והשערות , אין בידנו אפילו ידיעה מהימנה אחת על גודל האוכלוסייה . העדות היחידה המביאה מספרים של ממש היא החיבור של _אוסטראטיוס או ו ו סטרטגיוס על חורבן ירושלים בידי הפרסים , שבנספחו מובא מספר הגופות שנאספו ונקברו על ידי איש בשם תומאס ואשתו לאחר שנרגעו הפרסים מן ההרג . החיבור מביא מספרים גדולים ביותר של חללים שנטבחו בעת הכיבוש ובימים שלאחריו " . בין כתבי היד יש הבדלים , ואין אחד שאין בו השמטות . המספר הנמוך מצוי בכתב יד ערבי , וטיקן מס' , 697 המונה 33 , 867 חללים , ובהשלמת שלושה מספרים החסרים בכתב היד 44 , 204 — חללים . המספר הגבוה ביותר ( בכתב יד ערבי , סיני ( 428 הוא 67 , 424 חללים , ובהשלמת מספרים שנשמטו 68 , 260 — חללים . על אלה יש להוסיף עוד 37 , 000 גולים שירדו עם הפטריארך זכריה לבבל . אפילו מוגזמים המספרים שהובאו כאן , אין הם בלתי סבירים ( בהשוואה , למשל , למספר הדמיוני — למעלה ממיליון — חללים בירושלים בשנת , 70 על פי יוסף בן מתתיהו . ( אבל יש לזכור כי אין לדעת כמה מן החללים היו תושבי העיר וכמה היו פליטים שנמלטו אליה בהאמינם בחוסנה של עיר הקודש . חישוב האוכלוסייה על פי גודל העיר , בהפחתת שטחי הציבור הלא מיושבים , מביא אותנו לאומדן של למעלה מחמישים אלף תושבים בעיר ובפרבריה הסמוכים " . בימי קונסטנטינוס , בראשית התקופה הביזאנטית , היתה העיר דלילה במבנים ובתושבים , ודומה שיש להעריך את האוכלוסייה במספר קטן בהרבה , אולי כעשרת אלפים איש . 12 ראה להלן , עמ' 13 . 279-277 קירילוס מסקיתופוליס , חיי אותימיוס , 20 , 15 , 10 ( עמ' 14 . ( 25-24 , 21-18 מיליק _, הטופוגרפיה , עמ' ; 133-127 גאריט , כיבוש ירושלים , נוסח גיאורגי ; הנ"ל כיבוש ירושלים , נוסח ערבי . 15 מ' ברושי ' , אוכלוסיית _ארץ-ישראל בתקופה הרומית ביזאנטית , ' ברס ואחרים , ארץ ישראל , עמ ; 445-442 ' הנ"ל ' , מנין תושביה של ירושלים הקדומה , ' בין חרמון לסיני — יד לאמנון , ירושלים תשל"ז , עמ ' . 74-65 ירושלים . נוסף על כך , תיאוריהם של אירועים אחדים במאה הד , ' כגון הופעת צלב בשמי ירושלים בשנת , 351 או כישלון הניסיון לחדש את בניית המקדש בימי יוליאנוס בשנת , 363 כוללים עדויות על התנצרות של יהודים רבים . אף אם נתייחס במלוא הזהירות לעדויות נוצריות מגמתיות אלו , קשה לפקפק בכך שרבים מיהודי ארץ ישראל פנו אל הנצרות , וביניהם גם מתושבי ירושלים . קירילוס מסקיתופוליס במאה הו' מזכיר שומרונים בירושלים , ובפרשת הכיבוש הפרסי נזכרת ' שכונת כנסיית השומרונית' או 'כנסיית השומרונים' שהיתה בירושלים . לכאורה אין זה סביר כי הכוונה לשכונה של שומרונים היושבים בירושלים , כיוון שעיר זו , מטבע דתם , היתה שנואה עליהם במיוחד ; אבל אין להוציא מכלל אפשרות כי מיעוט שומרוני אכן ישב בעיר . קבוצה אחרת של מתנצרים היו תושבים ממוצא ערבי , אם תושבי המדבריות שבתחום ארץ ישראל אם מתיישבים שבאו מרחוק . המפורסם בין האחרונים הוא פטרוס _אספבטו ס , ראש שבט ערבי שבא מגבול פרס , אשר הועבר לנצרות בירי אותימיוס במחצית הראשונה של המאה הה . ' פטרוס נעשה בישוף של קהילת ערבים שישבה במקום הקרוי 'המחנות' , ( Parembolai ) לא רחוק מירושלים , והיו לו קשרים הדוקים עם ההנהגה הנוצרית הירושלמית . עם זאת , אין בידנו הוכחה על מתנצרים ממוצא ערבי שהפכו יושבי העיר ממש , אף אל פי שהדבר סביר ביותר .
|
|