|
|
Page:262
הגרעין המוצק של המתיישבים החדשים היו חיילי הלגיון הרומאי העשירי ויחידות העזר שנקלעו למקום . אין לראות בחיילים תושבי קבע , אבל רבים מהם העבירו שנים ארוכות במקום , ואם הועברו למחנות אחרים באו במקומם אחרים מסוגם . סביר להניח כי לפחות חצי מבין כחמשת אלפים חיילי הלגיון ישבו במחנה שבעיר פנימה , או בפרברי העיר . הדעת נותנת כי רבים מאלה המשיכו לשבת בעיר כווטראנים לאחר שחרורם , במיוחד לאחר שבסוף המאה הב' הותר לחיילים לשאת נשים ולהקים משפחות ( יש להניח כי היתר זה העניק גושפנקא חוקית למצב שהיה קיים בפועל כבר קודם לכן לפחות באופן חלקי . ( על נוכחות החיילים ואנשי יחידות העזר ועל תרומתם לחיי העיר ופולחניה אפשר ללמוד מן הכתובות הרומיות שהשאירו אחריהם אנשי הלגיון . כמקובל הוקמו בקרבת המחנה _n — canabae שכונות המגורים של מלווי הצבא , תושבים אשר התקיימו על אספקת שירותים ללגיון ונשענו על הביטחון שהבטיחה נוכחות הצבא . הדעת נותנת כי אלה היו ברובם אנשים מקומיים . אין ספק כי המקומיים היוו רוב באוכלוסיית איליה קפיטולינה . איסור ישיבת יהודים בעיר הותיר אותה בידי התושבים ההלנים של ארץ ישראל , שמצאו בה מקום נוח להתיישבות ולפרנסה . סביר להניח כי בחתך החברתי והאתני דמתה אוכלוסיית איליה לאוכלוסיית הערים האחרות בארץ : פגאנים , דוברי יוונית , ממאגר האוכלוסייה ממוצא יווני או סורי . אם היו בין יושבי העיר גם חיילים משוחררים , אין ספק כי גם הם התערו באוכלוסייה הקיימת . אין בידנו ולו כתובת רומית אחת שאינה קשורה ישירות בצבא או במינהל . לפי שעה אין כתובות פרטיות מתקופת איליה , ועל כן קשה להוכיח את הטענה כי שפת היום יום של האוכלוסייה היתה יוונית , אך קשה להטיל ספק בהנחה זו . כל הכתובות המאוחרות יותר והמקורות הספרותיים כתובים ביוונית , ויש בכך כדי להעיד על האופי ההלני הברור של האוכלוסייה . בדתה היתה האוכלוסייה פגאנית ברובה המכריע . הפולחנים העיקריים היו פולחן יופיטר הקפיטוליני ופולחן אפרוידיטה , היא ונוס . סמוך לבריכת בית חסדא ייתכן שהיה פולחן של אסקלפיוס ז ברובע הארמני התגלתה כתובת ממקדש שהוקם לאל הפטרון ( גניוס ) של אפריקה ; ובשער ציון נמצאה כתובת מקודשת לסראפיס . שתי קבוצות מיעוט דתיות היו בירושלים . על פי על ייסוד הקולוניה ראה לעיל , איזק , עמ' ; 10-6 על מיקום הלגיון ויחידותיו ראה לעיל , צפריר , עמ' . 135-124 על הכתובות מתקופת איליה קפיטולינה ראה לעיל , איזק , עמ' . 179-167 על מקום הפולחן של יופיטר הקפיטוליני בהר הבית , ראה : קאסיוס דיו , ; 1 . 12 , lxix היירונימוס , פירוש לישעיהו 9 , 2 , 1 ( עמ' . ( 33 על מקדש ונוס או אפרודיטה ראה בעיקר : אוסביוס , חיי קונסטנטינוס , 26 , 111 ( עמ' ;( 90-89 היירונימוס , איגרות . 3 , 58 , על קיום אסקלפיון בירושלים סמוך לבריכת בית חסדא , שמימיה נודעו בסגולות מרפא עוד מימי הבית השני ( יוחנן ה , ( 9-1 אפשר ללמוד ממציאת פסלונים ווטיביים במקום : כף רגל , אשה רוחצת , דמות מקדש עם שיבולים ועם נחשים — חיות אופייניות לפולחן אסקלפיוס ; ראה a Jerusalem , Paris 1988 , pp . 1-8 C . Mauss , Lapiscine de Bethesda : ובמיוחד במדריך לעתיקות כנסיית סנטה אנה . Anne , Jerusalem 1963 , pp . 5-6 Jerusalem , Saime . על כתובת לסראפיס בשער ציון ראה לעיל , איזק , עמ' , 170- 169 כתובת ( ב . ( אלים המופיעים על מטבעות העיר הם יופיטר עם יונו ומינרווה ( השלישייה הקפיטולינית , ( סראפיס , שכבר נזכר , וכן _טיכה , אלת המזל של העיר , היגיאה ( אלת הבריאות , אולי קשורה במקדש אסקלפיוס , ( דיוניסוס , נמסיס _והדיוסקורים . וראה בפירוט לעיל , משורר , עמ' . 187-186 כתובת שנמצאה באיזור הרובע הארמני , מקום חנייתו המשוערת של הלגיון , מזכירה בניית מקדש לאל המגן של אפריקה , Genius Africae — ראה לעיל , איזק , עמ' , 177 כתובת ( יז . (
|
|