|
|
Page:219
אכן כונסה ועידה כנסייתית לדון בעניין בארץ ישראל , מבלי להמתין להכרעתו של בישוף רומא , והפרוטוקול של ועידה זו נותן ביטוי מובהק לשקיעת יוקרתו של בישוף ירושלים . רשימת המשתתפים של ועידת לוד , שדנה בשנת 415 בשאלה הפלאגיאנית , כוללת ארבעה עשר בישופים . בראש ישב אולוגיוס , ( Eulogius ) בישוף קיסריה , שמילא את תפקידו הטבעי כמטרופוליטס . שמו של יוחנן מופיע אחריו , במקום השני . אכן נתהפכו היוצרות מאז ועידת קונסטנטינופוליס " , אין זה מן הנמנע שהפעילות המחודשת בימי יוחנן לפיאורם של המקומות הקדושים נבעה מרצונו של הבישוף לשקם את הילת יוקרתה של עירו ולבצר מחדש את מעמדם המתערער של בישופיה . בניינה של כנסיית הר ציון בימיו כבר נזכר לעיל . אתר זה , שבו צמחה הקהילה הנוצרית הראשונה לאחר צליבת ישו , היה מתאים ביותר לשמש סמל למעמד כנסיית ירושלים כ'אם הכנסיות כולן . ' חשוב לא פחות היה גילוין של עצמות סטפנוס הקדוש המרטיר הראשון , שחרף את נפשו למות למען אמונתו על פי המסופר בברית החדשה . עצמותיו של קדוש זה נתגלו לא הרחק מירושלים בכפר גמלא , אשר זוהה לימים על ידי הנוצרים כמקום אחוזת הקבר של גמליאל הזקן , מורו של פאולוס ומליץ יושר על הנוצרים הראשונים על פי הברית החדשה . משם הועברו להר ציון , מקום משכנן הזמני , עד אשר תיבנה כנסייה לכבודן , במקום שבו הוצא להורג בסקילה . מעניין ביותר העיתוי של חשיפת שרידי הקדוש . היה זה בשנת , 415 בעיצומה של אותה ועידה , ( tionem intentionemque nostram אכל בדבריו הוא אין עדות לכך שהשמיע בקשה כזאת קודם לכן . כל אשר נאמר הוא כי תבע שעניינו ועניינו של פלאגיוס יובאו בפני שופטים הדוברים לטינית . מובן מאליו שלא היה זה מקומו להביע התנגדות _לאינסטאנציה רמת הדרג שאליה הפנה יוחנן את העניין , אולם עצם הפנייתו אל הכס האפוסטולי המערבי על ידי אדם המתיימר לשבת על כס אפוסטולי במזרח היא רבת משמעות , כשם שרבת משמעות היא התעלמותו של בישוף קיסריה מהחלטה זו כאשר החליט לכנס ועידה משלו ( ראה להלן 79 . ( רשימת המשתתפים בוועידה מופיעה אצל 80 tinus , Contra Julianum , 19 ( PL , 44 , col . 65 ) Augus- ראה לעיל , עמ' . 207 81 מפעלות השליחים ו 82 . 60-8 לדיון מפורט בפרשת פולחנו של סטפאנוס הקדוש בירושלים ראה : 83 _sepulture de saint )' , DACL , V , cols . 624-67 1 H . Leclercq , ' £ tienne ( martyre et תיאור חשיפתו של אתר הקבר מצוי במכתבו של כוהן הדת לוקיאנוס , שנכתב במקורו יוונית ותורגם לרומית על ידי אביטוס ( Avitus ) מבראגה ( Braga ) שבספרד , ידידו של אורוסיוס , שנכח לצדו בעת הבוררות בירושלים , והצביע בפניו על כמה משגיאותיו של המתורגמן הרשמי ( אורוסיוס , שם [ לעיל , הערה , 6 , [ 78 עמודה . ( 1178 כמה גירסאות של מכתב זה מצויות היום בידינו . לצד שתי גירסאות לטיניות , ( PL , 41 , cols . 805-808 ) שהיו ידועות דורות רבים , פורסמה גם גירסה יוונית , ראה Kermeus , _'AvadXeKia _1 f \ c , _'lEpoaoXu | _itTiKfj <; A . Papadopuios- < . _axaxwXoyiai ; , Petersburg 1898 , pp . 28-53 גייסה זו קרובה לאחת משתי הגירסאות הלטיניות הנ"ל , שנהוג לכנותה גירסה , b אולם דווקא גירסה זו אינה משקפת ככל הנראה את נוסח מכתבו האמיתי של לוקיאנוס , אלא מהווה עיבוד מאוחר . על כך ראה : ; 414-428 , esp . pp . 419-428 Saint _fitienne a Jerusalem' , ROC , 12 ( 1 907 ) , pp . M J . L . agrange / Le Sanctuaire de la Lapidation de וביתר פירוט : Etienne , a propos d _' une controverse' , AB , 27 Peeters , 'Le Sanctuaire de la Lapidation de S . p . . ( 1906 ) , pp . 359-368 הוא הדין בגירסה סורית של מסמך זה , למרות דעתו של : grecs relatifs a Saint Etienne _' , ROC , 11 ( 1906 ) , pp . 7 to _^ m 1 c 6 <; et _tioXiteuohevoc ; , et sur plusieurs textes F . Nau , 'Sur les mots 199-219 . לעומת זאת , אץ כל ספק כי הגירסה הלטינית האחרת ( A ) היא היא תרגומו המילולי של אביטוס למכתבו של לוקיאנוס , שמקורו אבד ( על כך ראה במחקרים הנ"ל של לגרנד ופטרס . ( גילוי עצמותיו של סטפאנוס הקדוש בשנת 415 שימש נקודת מוצא להתפתחות האגדה בדבר קבורתו על ידי גמליאל הזקן , ובדבר התנצרותו של זה האחרון — אגדה שהפכה לנושא מרכזי באוונגליון אפוקריפי . גירסתו הגיאורגית של מסמך זה , הכלולה בתוך סינאק
|
|