sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:178

השפה כל הכתובות הן בלטינית . מן הראוי לשים לב שהדברים אמורים לא רק לגבי כתובות רשמיות , אלא גם לגבי כתובות פרטיות ; ולא רק כתובות פרטיות של חיילים , אלא גם כתובות המתייחסות לאזרחים . מצב זה הוא היפוכו הגמור של מה שהיה מקובל בירושלים שלפני החורבן , בארץ בפרט ובמזרח בכלל . כידוע , שפת הצבא בכל חלקי האימפריה היתה לטינית והדברים מתבטאים באפיגראפיה בפרובינקיות המזרחיות . לשם השוואה , מעניין לבדוק את המימצא מהעיר בצרה , בירת הפרובינקיה ערביה ומיפקדת הלגיון השלישי קירנאיקה . החומר האפיגראפי שנתגלה בבצרה רב הרבה מאשר בירושלים , אבל גם שם מתברר שהכתובות הצבאיות , וגם הכתובות הקשורות לחוגים צבאיים , מנוסחות כולן בלטינית , לפחות עד המאה הג . ' לעומת זאת , בבצרה המשיכה להתגורר אוכלוסייה מקומית . האפיגראפיה מצביעה על הפרדה ברורה בין קבוצות אלו : הכתובות הקשורות לחוגים אזרחיים — כולן , בלי יוצא דופן , ביוונית , אם כי מוצאם של רבים מערב והרבה מהשמות הם שמות שמיים בתעתיק יווני . מעניינת גם ההשוואה עם כתובות מעיר נוספת , היא בעלבק הלי 1 פ 1 ליס ( בעל בק » . ( בעיר זו לא חנה לגיון ; ברם , כמו בירושלים , התיישבו בה חיילים משוחררים במושבה רומית . ( Romanorum coionia civium ) גם כאן מתברר ששפת הכתובות היא לטינית , ולא כעיר כלבד , אלא גם כסביבה . מצב זה התחיל להשתנות רק במאה הג . ' כידוע , השפה הרשמית של ערים כאלה היתה תמיד לטינית , גם אם היה מדובר בהענקת מעמד פורמאלי בלבד , בלי התיישבות חיילים משוחררים . _Dn / 7 ? V _7 _X _rVDiro " 245 Bostra , desoriginesa I'lslam , Paris 1985 , pp . 165- | _mK : Paris 1962 2 queset / i ?/// 7 de _ejfa ? , _SjvveVI , ed . J . P . Rey-Coquais _, / _rwcnpnonsgrec- 31 כתובות אלו קובצו בכרך אחד : Sartre , Paris 1982 el latines de la Syrie , XIII , 1 : Bostra , ed . M . inscriptions grecques 32 לחקר השמות הפרטיים בבצרה ראה M . Sartre , .- מיקום הכתובות רוב הכתובות נמצאו בחלק הצפוני המערבי של העיר או מצפון לה . כמובן , אין טעם להתייחס כאן למספרים כאל נתונים סטטיסטיים , שהרי בסופו של דבר רב הגורם המקרי בהשתמרותן של כתובות ובגילוין . בכל זאת , ראוי לציין שנמצאו כ 11 כתובות באיזור הצפוני המערבי לעומת כארבע בלבד בחלק הדרומי של העיר , מתוכן שלוש מדרום להר הבית . עובדה זו מעניינת לאור היעדר נתונים על הארגון הפיסי של העיר ושל חיל המצב בתקופה זו . למספרים אלה יש להתייחס ברצינות , מה גם שהחלק הדרומי של העיר נחפר בקנה מידה גדול . מאוד המקורות הספרותיים לתקופה זו , ולכן נודע לחומר הזה משקל רב יחסית . נתייחס בסיכומנו להלן לכמה נושאים : ( א ) מקום הימצאות הכתובות , בעיר ומחוצה לה ; ( ב ) השפה ; ( ג ) הרקע החברתי של האנשים הנזכרים בכתובות .

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help