sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:168

מכאן מתחזק הרושם שבעיר זו ( בניגוד להליופוליס היא בעל בק , למשל ) לא היתה אוכלוסייה של דוברי לטינית . אין להסיק מכאן , כמובן שבמשך מאות שנות ההיסטוריה לא דיבר איש לטינית באמסה . כמו כן מן הראוי לזכור תמיד שהמימצא האפיגראפי בכללו משתנה מאוד מתקופה לתקופה ו הקמת כתובות היתה כרוכה ב'אופנה' וקשורה אפוא בגורמי תרבות , כלכלה וחברה . ( ב ) מכתובות בודדות ונדירות יש להסיק מסקנות על פי כללים מסוימים . בין היתר , מן הראוי לנהוג על פי כלל 'השלילה הכפולה . ' למשל , מאז פורסם קטע של כתובת יוונית בעלת אופי ספרותי מאפגניסטן , אץ לשלול את האפשרות שהתרבות ההלניסטית חדרה לשם בעקבות מסעו של אלכסנדר _מוקדון והחזיקה מעמד זמן מה . בכך מתמצית כל ידיעתנו — לא פחות אך גם לא יותר . למשל , איננו יודעים כמה זמן ובכמה מקומות המשיכו לקרוא , לדבר ולכתוב יוונית באפגניסטן , ובכמה אנשים מדובר . דוגמה אחרת מירושלים היא כתובת שנתגלתה על ידי ב' מזר , ובה מוזכרת תרומה כספית מאיש פרטי לריצוף בהר הבית . מכאן המסקנה : אי אפשר לומר שלא היו תרומות כאלה למקדש שבנה הורדוס , אף על פי שיוסף בן מתתיהו איננו מזכיר אותן . האם היו הרבה תרומות מסוג זה ? איננו יודעים — הגיעה לידנו רק כתובת אחת . עד כה טרם נתגלו כתובות יהודיות שניתן לתארכן לימים שאחרי המרד הראשון . כאמור , אין להסיק מכך שלא ישבו אז יהודים כלל , בירושלים ; הנקודה החשובה — הניגוד בין עובדה זו לבין כמות הכתובות היהודיות מלפני המלחמה . כמובן , אין זה מן הנמנע שבחומר האפיגראפי מן המאה הא' לפסה"נ עד המאה הא' לסה"נ מסתתרות גם כתובות יהודיות מן המאה הב' לסה"נ , שכן רוב הכתובות אינן מתוארכות . מספר הכתובות מירושלים מהחורבן עד למרד בר כוכבא כה קטן הוא , עד שראוי להביא את כולן . ( א ) כתובת על עמוד שנתגלה בשימוש משני בחפירות מדרום להר הבית : ( איורים : ( 2-1 pr ( o ) pr ( aetore ) / leg ( ionis ) X Fr ( etensis ) [ Cae ] sar ( i ) Vesp ( asiani ) Aug ( usti ) [ f ( ilio )] L ... / [ legatus ] Aug ( usti ) Imp ( eratori ) Caesar ( i ) / Vespasian [ o ] / Aug ( usti ) imp ( eratori ) T ( ito ) אימפראטור על קיסר אספסיאנוס אוגוסטוס ואימפראטור טיטוס קיסר בנו של אספסיאנוס אוגוסטוס ידי ל-- ( מחיקה ) מושל ( pro praetore ) ומפקד הלגיון העשירי _'פך _^ נסיס . ' ראה : The Epigraphic Habit' , American Journalof Philology , 103 ( 1982 ) , pp . 203 R . MacMullen , . ff לדיון כללי על השימוש בכתובות לפירוש היסטורי ראה Sources for Ancient History : Studies in the F . Millar , 'Epigraphy ' , M . Crawford ( ed . ) , .- 80-136 , esp . pp . 92-97 Usesof HistoricalEvidence , Cambridge 1983 , pp . 5 ב' איזק , 'תרומה למקדש הורדוס בירושלים , ' ארץ ישראל , יח ( ספר אביגד , תשמ"ה , ( עמ' . 4-1 825 Jerusalem ' , / £ 7 , 24 ( 1974 ) , pp . 1 17-123 ;/! £ _, 1978 , M . Gichon & B . Isaac , 'A Flavian inscription from 6

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help