sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:166

הזיתים , במקום שבו לימד ישו את התלמידים , נבנתה בסיליקה יפה ביותר ( כנסיית האלאונה . ( לא רחוק מכאן הראו לו את מקום ההשתנות ( טרנספיגוראציה , ( ומשם הוא ממשיך מזרחה לבית עניה , לקבר לזרוס . תיאורו של הנוסע מבורדו מעיד על קיומה של טופוגראפית נוצרית ענפה ( ובעקיפין גם טופוגראפית יהודית ) של העיר , אשר ללא ספק היתה זרה לרוב תושביה . כשלושים שנה קודם לכן , סביב ראשית המאה הד , ' לפני עליית הנצרות , מביא אוסביוס ידיעות אחדות על הטופוגראפית המקראית של ירושלים . נקודת המוצא שלו היא פרשנית מדעית — ובכל מקרה היא מוגבלת למקומות הנזכרים במקרא ובברית החדשה . הרשימה דלהלן מביאה אך ורק את המקומות שהיו מוכרים בפועל לו ולבני דורו . אוסביוס גזר על עצמו צמצום , אף על פי שהיתה בידו אפשרות להאריך ולהוסיף מסורות ככל שירצה . מבין המקומות המקראיים בירושלים מוכרים לו ' שדה כובס , ' בפרברי ירושלים מדרום " . את 'חקל דמא' הוא ממקם בטעות מצפון להר ציון ( תרגומו של היירונימוס מתקן בצדק : מדרום להר ציון " . ( בבית חיסדא , שהוא מזכירה בהקשר למפעלות ישו , מכיר אוסביוס את שתי הבריכות , שהיו בעבר מוקפות סטווים . הוא מזהה את המקום עם שער הצאן ( פרויבאטיקה , ( אך איננו מזכיר כלל את המנהג לרפא חולים במקום בזמנו " . את גולגותא מכיר אוסביוס במקום הצליבה , מצפון להר ציון " . ואת גת שמנים — בקרבת הר הזיתים , שם משתדלים המאמינים לקיים תפילות . 137 בפרברי איליה ( מדרום , ( בסמוך לשדה כובס וחקל דמא , מזהה אוסביוס גם את התופת . בערך 'ציון' הוא מציין שם זה , באופן סתמי , כשמו של הר בירושלים , אבל מתיאור גולגותא וחקל דמא אפשר להכין כי 'הר ציון' נודע בירושלים של אז ככינוי לכל הגבעה הררומית מערבית . מדרום לו היתה חקל דמא , בעמק גיא בן הינום של זמננו , ומצפון גולגותא , מעבר מזה של הגיא הצולב . 139 את גיא הינום הוא מציין בסמיכות לירושלים ומזהה אותו בעמק יהושפט . על עמק יהושפט עצמו הוא אומר שהוא מצוי בין ירושלים והר הזיתים . 141 אין הוא מזהה מקום זה במפורש עם נחל קדרון , מקום הסגרת ישו . בתקופה הביזאנטית התרבו מאוד החיבורים הפרשניים ותיאורי עולי הרגל העוסקים בטופוגראפיה של מקומות הקודש בירושלים . בהשוואה לחיבורים אלה נראים התיאורים המוקדמים של אוסביוס והנוסע מבורדו מצומצמים ומאופקים . אבל אין ספק כי ראשיתה של הטופוגראפית הקדושה והמערכת המסועפת של המסורות הנוצריות ( ובמידה מסוימת המסורות היהודיות ) ראשיתן בתפיסת הטופוגראפית הקדושה של בני הקהילות היהודיות והנוצריות ועולי הרגל הראשונים בתקופת איליה קפיטולינה . 133 אוסביוס , אונומסטיקון , עמ' 134 . 2 , 38 , עמ' 135 . 20 , 38 , עמ' 21 , 58 ( ביוונית ביזיתא 136 . ( , עמ' 137 . 19 , 74 , עמ' . 16 , 74 138 , עמ' 139 . 21 , 164 [ 14 , 102 , עמ' 140 . 13 , 162 ; 19 , 74 ; 20 , 38 , עמ' 141 . 8 , 170 , עמ' 142 . 18 , 118 עמ' . 26 174 11 118 , , ; ,

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help