|
|
Page:163
הקברים קברים שונים המיוחסים לתקופת איליה התגלו סביב העיר מכל עבריה . על מנהג של שריפת הגופות מעידים מימצאים שנחשפו באיזור כתף הינום , מדרום מערב לעיר " . שרידי אפר ועצמות שרופות הוטמנו בכלי חרס ( איור , ( 33 בעיקר סירי בישול , בתוך בורות באדמה או מהמורות בסלע . מנהג רומי מובהק זה מעלה על הדעת כי הנקברים כאן היו רומאים , אולי חיילים של הלגיון העשירי . עדויות נוספות על שריפת מתים נמצאו גם מצפון לעיר " . טיפוס קבורה אחר שהיה נפוץ בעיר היתה קבורה במהמורות חצובות בסלע . קברים ממין זה התגלו במקומות שונים , כגון כתף הינום ומקומות שונים מצפון וממערב לעיר . קברים מורכבים יותר , הכוללים חדרי קבורה שבתוכם חצובות שקתות קבורה , התגלו בעיקר בכרם אל שייח _, ' באיזור מוזיאון רוקפלר של ימינו ובמקומות נוספים . על קיומן של מערות קבורה המעוטרות בתמשיחי קיר צבעוניים מעידים מימצאים בקבר שנחשף על ידי בליס ודיקי ובמערה שנמצאה במדרונות המערביים של הר הזיתים ' ) מערת הציפורים . ( ' מערה זו מורכבת מחדר מרכזי קטן ( אורך צלעותיו כ 1 . 80 מ ( ' וסביבו שלושה מיקמרים , המכילים בסך הכל שישה קברי שוקת ( איור _' . ( 34 קירות החדר המרכזי , ובעיקר תקרתו , מעוטרים בציורים צבעוניים ומדויקים בפרטים של עופות ( איור , ( 35 פרחים ושריגי גפן . הגופות הונחו ישירות בתוך המהמורה או שוקת הקבורה . יש להניח 123 ע ' מזר , 'סקר אמות המים לירושלים , ' ד' עמית , י' הירשפלד וי' פטריך ( עורכים , ( אמות המים הקדומות בארץ ישראל , ירושלים , 1989 עמ' 195-169 ובמיוחד עמ' . 189 ובית גוברין במאות ד-ז כדוגמה לבתי קברות עירוניים בתקופות הרומית המאוחרת והביזאנטית , ' עבודה לשם קבלת התואר דוקטור , האוניברסיטה העברית , ירושלים תשנ"ז . '" גבע , ירושלים , עמ' . 690 114 על כתובות הלגיון באמת המים ראה י Betlemme _' , LA , 17 ( 1967 ) , pp . 149-161 iscrizioni dell' acquedotto Romano presso L . Vetraii , 'Le '" Sheikh , Jerusalem ' , QDAP , 1 ( 1931 ) , pp . 1-9 D . C . B . Baramki , 'Note ona Cemeteryat Karmal- '" ע' קלונר ' , מערת הצפודים שבהר הזיתים , ' קדמוניות ח , , ( 1975 ) 29 עמ' . 30-27 125 ברקאי _, כתף הינום , עמ' . 99-97 וראה בהרחבה על הקבורה בירושלים , ג' אבני ' , בתי הקברות של ירושלים הוא מוסיף ומציין מקום לשאיבת מים בקרבת הבסיליקה החדשה של כנסיית הקבר . את מקור המים הקבוע של ירושלים — השילוח — הוא מתאר כמעיין , מבלי לציין את הנקבה המובילה את המים מן הגיחון . על פי תיאורו היו במקום , כאמור , ארבעה סטווים . בסמוך לשילוח נמצאה בריכה נוספת , שאולי אספה את מי העודפים . גם אמות המים הגדולות שהביאו מים לירושלים מאיזור עין ערוב ובריכות שלמה המשיכו לשמש מאז ימי הבית " . עבודות בנייה וחידוש נעשו בתוואי האמה הגבוהה ההולכת מבריכות שלמה עד לסביבות שער יפו ( אולי לבריכה המכונה היום 'בריכת הפטריארך' או 'בריכת חזקיהו . ( ' את העמק שבאיזור בית לחם חצתה האמה בעזרת צינור אבן ( _גיחון או 'סיפון ( ' שפעל על פי עקרון הכלים השלובים . על חוליות אחדות נמצאו חרותות לטיניות , ובהן שמות של קנטוריונים ויחידות של הלגיון העשירי , המעידות על אחזקה ובנייה מחדש של חלקים מן האמה בידי חיילי הלגיון העשירי " .
|
|