|
|
Page:128
של ירושלים . עובדה זו ( וכמוה הנטייה לנצל בשימוש משני את הרעפים השלמים שנמצאו בבניינים ישנים אשר יצאו מכלל שימוש ) אינה מבטיחה שמדובר במקום השייך ללגיון , אלא שמדובר בבניין השייך לתקופה הנידונה . עם זאת , אין להתעלם מן העובדה שאיזור זה היה עשיר במימצא של רעפים וחוליות צינור ועליהם טביעות הלגיון , יותר מאשר כל איזור אחר שנחפר בירושלים . מן התיאור אין ללמוד על תחום ההשתרעות המדויק של המחנה ועל אופי בנייניו . אפשר להבין כי חלקו הצפוני גבל באיזור המגדלים , וסביר להניח שקו החומה המערבי ( של החומה הראשונה באיזור הרובע הארמני ) שימש בגבולו המערבי . הוויכוח נסב על תחומו הדרומי ועל תחומו המזרחי של המחנה . מבין הדיונים המודרניים יש להזכיר בראשונה את דיונו הקצר אבל רב החשיבות של וילסון , מראשית המאה " . וילסון יצא מן ההנחה שמתכנני המחנה הרומי ניצלו את קווי הביצור של החומה הראשונה במערב ובצפון . במזרח נתחם המחנה על ידי קו המתלול המתנשא ממערב לגיא הטירופויאון . גם במקום זה שיחזר וילסון קו של חומה ( איור . ( 4 על קיומה של חומה מעין זו , א ף על פי שיוסף בן מתתיהו אינו מזכיר אותה במפורש ( מאוחר יותר , אבי יונה כינה אותה בשם 'החומה הנעלמה' , ( למד וילסון מן העובדה שהעיר העליונה של ירושלים עמדה במצור , לאחר שנפלה העיר התחתונה בידי הרומאים עוד כחודש ימים , בין ט' באב וח' באלול . וילסון חישב את שטחה של העיר העליונה ומצא כי הגיע לכדי 74 . 5 אקרים , או 300 דונם בקירוב . הוא בחן את שטחם של כמה מחנות צבא רומיים מן הגדולים ביותר באירופה ובאפריקה , כגון : קולון , 51 אקרים ; יורק , 48 אקרים ; צ'סטר , 53 אקרים ; למבזיס _, 52 אקרים ; 61 in אקרים ( הכל במספרים מקורבים ;( ובהכללה — בין 190 ועד 240 דונם בקירוב . על כן הניח כי בצד דרום לא השתרע המחנה על כל שטח העיר העליונה , עד קו החומה הראשונה , אלא חצה את שטח העיר העליונה בקו שבו נבנתה לימים החומה התורכית . השטח שהתקבל הגיע לכדי 190 דונם , ומבנה המחנה יצר תחום מלבני בקירוב , שמידותיו 540-450 מ' ממזרח למערב על 380 מ' מצפון לדרום . שטח זה הולם את ממדיהם של מחנות הקבע הרומיים הגדולים . לדעת וילסון הונצח לימים מהלך הרחוב הראשי של מחנה הצבא על ידי ציר האורך של ירושלים , הידוע בפינו כתוואי הקארדו הדרומי . סביב מחנה הצבא , אך לא בצמידות גדולה לחומותיו , הוקמו השכונות האזרחיות שנבנו בסמוך למחנה _n — . canabae ונסן ואבל המשיכו את קו המחשבה של _וילסון . הם הניחו , בעקבותיו , שמחנה הצבא הרומי לאחר החורבן ועד מרד בר כוכבא השתרע על פני מלוא רוחבה של העיר העליונה . לאחר שנת 135 לסה"נ הצטמצם השטח לכדי מחצית ( ולאחר מכן , כפי הנראה בעקבות עזיבת הלגיון את ירושלים בסוף המאה הג , ' חל צמצום נוסף , המתואר במפת איליה שצייר ונסן . ( ונסן הפנה את תשומת הלב לעובדה שגודל המחנה ששיחזר וילסון גדול מהמצוי במרחב הארץ ישראלי . מחנות רחבי היקף בעבר הירדן היו קטנים כדי מחצית באורכם וכדי רבע בשטחם . המחנה באודרוח' הוא טרפז שצלעותיו 248 , 207 , 246 , 177 מ' ושטחו כ 47 דונם , והמחנה בלג'ון השתרע על שטח של 190 על 242 מ' ( כ 46 דונם 32 . ( המחנה בירושלים , אחרי שנת , 135 שצומצם לכדי מחצית שטחו לטובת " וילסון , גולגותא _, עמי 30 . 148-142 מ ' אבי-יונה _, 'הארכאולוגיה והטופוגראפיה של ירושלים בימי בית שני / ספר ירושלים , א , ירושלים תשט"ז , עמ' . 310 י ונסן ואבל , ירושלים החדשה , עמי , 21-19 לוח " . 11 ראה לאחרונה Lake 1986 , pp . 58-79 , 94-98 — A Historyof the Arabian Frontier , Winona s . t . Parker , Romansand Saracens :
|
|