|
|
Page:74
להלכה שעל פיה מחללי המקדש 'שנתחייבו בנפשם' הוצאו להורג בפועל בידי הכוהנים , כמתואר במשנת סנהדרין " . המסורת העמומה אצל הגסיפוס על מעורבותם האפשרית של אנשים שהיו קשורים למעמד הכהונה אמנם עומדת בסתירה לתיאורו את מעורבותם של הפרושים ( לעיל ) אך תואמת יפה הן את המסורת שבפי יוספוס ( לעיל ) הן את המסורת שבחיבור הגנוסטי האפוקליפסה השנייה של יעקב . נראה כי אף כאן , הצטרפו למסורת שבפי הגסיפוס מסורות שונות . דומה כי די בדוגמאות ספורות אלו כדי להיווכח עד כמה ספוגה היתה המסורת של הגסיפוס בחומרים מקומיים , שחותם יהודי או יהודי נוצרי עליהם " . המסורת של הגסיפוס בנתה את דמותו של יעקב כפרוש וסגפן קיצוני , שכל מעייניו היו נתונים למניעת החורבן הקרב , כדוגמת בני רכב . שהותו הקבועה במקדש ותפילותיו למענו שימשו רקע נאות למרטיריון שלו , שאף הוא התרחש לפי מסורת זו , בשולי המקדש . ובכלל , סיפור המרטיריון שלו הוקבל באופנים שונים לזה של ישו . הסתלקותו של יעקב שימשה רקע , ואולי אף העניקה לגיטימאציה , למסורת על היציאה המפורסמת מירושלים לפחל , כשם שגם עמדה במרכז המצע ההיסטוריוגראפי של היהודים הנוצרים על החורבן גופו . היציאה לפחל והקשרה לחורבן ירושלים הקיץ של שנת 62 לסה"נ הביא עמו ליהודים הנוצרים בעיר תחושה גדלה והולכת של ריקנות . מותו של יעקב הותיר את כנסיית האם בירושלים ללא מנהיגה הכריסמאטי בלבה של מציאות קשה , רוויית תחושות אפוקליפטיות . פירושן העיקרי היה השלמה עם אובדנה הבלתי נמנע של העיר , והן לא הותירו פתח לשיתוף פעולה כלשהו עם גורמים פוליטיים מתונים להצלתה . מאבקי הכוח בקרב ההנהגה המקומית , בעיקר הכוהנית , הביאו ליהודים הנוצרים אכזבה ניכרת , משנוכחו בהתעצמות השפעתו של חנן בן חנן , הכוהן הגדול שהודח בגלל הריגת יעקב אך הנהיג מסוף שנת 66 את הממשלה ה'מתונה' בירושלים , זו שגילתה לכאורה עמדה תקיפה כלפי רומא . 52 על כך ראה לאחרונה . 79-84 Warning inscription from the Temple of Jeru- p . Segal , The Penalty of the _קק . salem ' , / £ _7 , 39 ( 1989 ) , תיאור שונה מעט של דרך הוצאתו להורג של יעקב , התואם יותר את הידוע מהלכות הנסקלין , מצוי באפוקליפסה השנייה של יעקב שנתגלתה בקודקס של נג חמדי , ראה : . pp . 44-46 ( _Texteund Untersuchungen , Bd . 119 ) , Berlin 1976 , W .-P . Funk , Die zweite Apocalypse des Jakohus והעניין טעון בירור נוסף . 53 בניגוד לדבריו הבוטים והבלתי מבוססים של טלפר , הגסיפוס , עמ' ; 147 והשווה : הילדאל , הגסיפוס , עמ' , 110 הערה . 109 המסורת של הגסיפוס ייצגה , לדעתי , את מה שביקשה הכנסייה הירושלמית להוריש — דימוי הספוג בסמלים יהודיים ומקובל גם על עולמה של כנסיית הנוכרים . תיאור זה לא הדגיש ( לפחות , לא בקטעים שהביא אוסביוס ) את עולמה ההלכתי הנורמטיבי של קהילת נוצרי ירושלים . ראוי לציין כי ניסיונו של רוברט אייזנמן לקשור את פרשת חייו ודימויו של יעקב 'הצדיק' לדמותו של מורה הצדק הנרדף על ידי הכהן הרשע כמתואר בפשר חבקוק הוא קלוש . Just in the Habakkuk Pesher Leiden 1986 . 1- r . h . Eisenman , James the n _^ PP , PP 20 " נית ן לשרטט קווים מקבילים רבים בין המרטיריו ן של ישו לזה של יעקב . די אם נציין שגם יעקב , כרבו , הוצא להורג בערב פסח . דימר זה נרעד , ככל הנראה , להעצים את דמותו הייחודית של יעקב כראשה של הכנסייה הירושלמית , ולתרום לדימויה _האקלסיאסטי פוליטי . 55 משהו מתחושות אלו נשתקע במסורות האפוקליפטיות הסינופטיות ; עוד על כך — להלן , הערה . 72 " יוסף בן מתתיהו , מלחמת , ב , . 568-566 , 563 על מרכיביה של ממשלה קואליציונית זו ראה : גודמן ( לעיל , הערה , ( 30 עמ' ; 183 , 164-163 וכן א' רפפורט , 'יוחנן מגוש חלב — גלגוליו של מנהיג
|
|