sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:45

ירושלים 'לעתיד לבוא' מובן מאליו שבעיני חז"ל מובטח עתיד מפואר לירושלים לאור דברי הנביאים . פרק ס בספר ישעיהו מבליט לא רק את תחייתה המחודשת של העיר , אלא גם את מעמדה המיוחד כמאירה לאנושות כולה . תפקיד כלל עולמי זה אכן פותח במדרשים מסוימים , וכך אנו קוראים : ' "והלכו גוים לאורך" ( ישעיה ס ג ) — אמר רבי הושעיה . _ עתידה ירושלים לעשות פנס לאומות העולם , והם מהלכים לאורה' ( ילקוט שמעוני , ישעיה תצט . ( מקורה של דרשה זו בפסיקתא דרב כהנא , קומי אורי ( מהדורת מנדלבוים , עמ' , ( 322 ושם נמצא : ר' הושעיה בשם ר' אפס : עתידה ירושלם לעשות קסילפנס " לאומות העולם והם מהלכין לאורה , ומה טעמ , ' 'והלכו גוים לאורך . ' חז"ל אף נזקקו לדימוי אחר של ירושלים לעתיד לבוא , והוא במה שייעדו לה לשמש 'מטרופולין' לאומות העולם : 'אמר רבי יוחנן : עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל הארצות , כדכתיב " אשדוד ובנותיה '" ( שמות רבה כג י . ( דרשה זו היא תמציתה של דרשה רחבה יותר , הבונה על הרעיון ש'בנות ירושלים' במקרא ( שיר השירים ב ז ) אינן אלא אומות העולם , ועל זה נמצא : אמר רבי יוחנן ו עתיד הקב"ה לעשות ירושלים מטרופוליא לכל העולם , שנאמר 'ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך' ( יחזקאל טז סא _, ( מהו 'ולא מבריתך — ? ' ולא ממוהר אמך ולא מפרקמטיא של אביך ולא שיש לך קורבה אצלו ; מהו 'לבנות — ? ' כמו עקרון ובנותיה וחצריה ... אשדוד בנותיה וחצריה ( יהושע טו מה-מז ; תנחומא [ מהדורת בובר , הוספה ג לדברים , עמ' . ([ 5-4 כלומר , לעתיד לבוא תשמש ירושלים 'עיר ואם' לעמים כולם . המעניין הוא כי לפנינו , מצד אחד , פיתוח של רעיון מקראי , אך מצד אחר היזקקות לטרמינולוגיה המצויה בספרות היהודית ההלניסטית של ימי הבית השני , אף שכוונתה המקורית היתה אחרת . שכן , בתפיסת העולם ההלניסטית 'עיר האם' אינה אלא אותה עיר ששימשה עיר מולדת לבני אדם אשר לימים הקימו מושבות ברחבי העולם , אך שמרו בכל זאת על זיקתם למולדת . זו בוודאי כוונתו של פילון , שעה ששם בפי אגריפס הראשון את המשפט שירושלים 'משמשת "מטרופוליס" לא לארץ אחת , יהודה , בלבד , אלא לרוב הארצות שלשם שלחה מושבות " . ' . .. ואילו בדברי חז"ל הופכת ירושלים לכעין בירת העולם , ועל כן 35 על פי , 1899 , p . 557 worler im Talmud , Midrash und Targum , Berlin S . Krauss , Griechischeund lateinische Lehn- אין 'קסילפנס' אלא מילה שאולה מן היוונית — { , _vioyavoc , — היינו , פנס מעץ ; בערוך , ע' קסולפנס , פירש . 'גדול שבפנסים , ' ולפי זה הציע אורבך , ירושלים של מטה , עמ' 160 הערה _, ipav 6 <; _ifykov : 19 היינו : פנס מיוחד . לעניין המדרש כולו ראה ; שפרבר , מדרש ירושלם , עמ' 36 . 110-109 המלאכות אל גאיוס 281 על השינוי בשימוש ; , ב'מטרופוליך בין הספרות ההלניסטית וחז"ל העיר כבר זליגמן , ירושלים , עמ' . 198-196 וראה גם : רי"צ _ורבלובסקי , 'מטרופולין לכל הארצות , ' ירושלים לדורותיה , עמ' . 178-172 השימוש כאן במונח ' מטרופולין' כבירה נובע אולי גם מן השימוש הרווח במונח בתקופה _הרומית ביזאנטית ככירה של פרובינקיה . ראה גם : Century Jewish-Christian Disputation ' , HTR , and Origen on the Song of Songs : A Third- R . Kimelman , 'Rabbi Yohanan

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help