|
|
Page:44
היה בירושלם , מוסרין סעודה לטבח . ונ אם נתקלקל דבר בסעודה עונשין את הטבח , הכל לפי כבוד האורחין והכל לפי כבוד בעל הבית ( תוספתא , ברכות ד ט-י [ מהדורת ליברמן , עמ' . ([ 20 הצגת ירושלים כהתגשמות האידיאלים של חז"ל , הן בנימוסים שבין אדם לחברו והן במעלת החכמה שנהגה בתוכה , שימשה גם רקע נוח להסברים שנתנו חכמים לחורבן העיר . אם מצד אחד הבליטו את ההקפדה בסדרי סעודה והשמירה על כבוד הסועדים שנהגו בעיר , הרי מובן ש'על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים , ' כיוון שבאותה סעודה ידועה נשכחו כל כללי הנימוסין של אנשי ירושלים ( בבלי , גטין נה ע"ב . ( ומכאן גם מובן כי 'לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביזו בה תלמידי חכמים' ( שבת קיט ע"ב , ( וכן לא חרבה 'אלא בשביל שביטלו קריאת שמע שחרית וערבית' ( שם . ( כיוצא בזה , אם ראינו כי נקיי הדעת בירושלים הצטיינו דווקא בטיפוח סדרי דין תקינים , הרי מובן כיצד הזלזול בסדרים אלה יכול היה להביא לחורבן העיר , בין שעיר זו 'עיברה את הדין' ( שמות רבה ל יט ) ובין שתושביה 'העמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין' ( בבלי , בבא מציעא ל ע"ב . ( חז"ל אמנם האריכו בתיאורי הזוועות שאירעו בירושלים בימי המרד הגדול , ואולם מן החורבן ואילך תם עיקרו של הפרק ה'ההיסטורי' של העיר . חורבנה של ירושלים הפכה למציאות העכשווית בדבריהם , ולציון ראשיתה של אבילות מתמשכת הנוהגת לא רק בקרב בני ישראל , אלא גם אצל הקדוש ברוך הוא עצמו . האגדה הידועה מספרת כיצד , מדי לילה , משמיע האל מבין חורבות ירושלים את צערו על שנאלץ להחריב את ביתו ( בבלי , ברכות ג ע"א , ( וכשם שהחורבן כפה על קבוצות בישראל אבלות מתמדת ( בבלי , בבא בתרא ס ע"ב , ( כך ממשיך גם האל להימנע מגילויי שמחה : מיום שחרב בית המקדש וחרבה ירושלים אין שמחה לפני הקב"ה , עד שיבנה את ירושלים ויחזיר את ישראל לתוכה ( איכה זוטא ז [ מהדורת בובר , עמ ' . ([ 55 מכיוון שירושלים החריבה היא המציאות שמולה ניצבו חכמים , מובנות ההלכות השונות החלות על ' הרואה ירושלים בחורבנה . ' החכמים אמנם ידעו לספר על תופעה של עלייה לרגל — לרוב של יחידים — גם אחרי החורבן , וכן מסרו על קיומה של 'קהילה קדישא בירושלם' — היינו , חבורה של מקורבים לחוגי החכמים שהחזיקה מעמד בירושלים בשלהי המאה הב' לסה"נ . 34 ואולם , עיקר עניינם של חז"ל לגבי ירושלים הוסב כעת לעתידה של העיר . 31 'כלומר , מנהג ירושלים היה שהיו מוסרין את הסעודה לטבח אומן , כדי שיתחייב הטבח בושת אם יקלקל ... ומכיוון שהטבח ידע שאם יקלקל יצטרך לשלם ממון הרבה הוא נזהר מאוד במלאכתו ; ' תוספתא כפשוטה , ברכות , עמ' . 63 32 בבלי , מועד קטן כו ע"א ; בבלי , נדרים יב ע"א ; בבלי , שבועות כ ע"א ,. . ראה על כך : ש' ספראי , 'העלייה לרגל לירושלים לאחר חורבן בית שני , ' ספר שליט , עמ ' 34 . 393-376 ראה.- ספראי , קהלא קדישא , עמ' ; 193-183 וכן לעיל , ספראי , עמ ' . 27-26
|
|