sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:33

אמר ליה ! למיצלייה בירושלם . אמר ליה י לא טב לך מצלי בהדן טורא בריכא ולא [ בההוא " *[ בייתא קיקלתא . אמר ליה : למה כריך ? אמר ליה : דלא טף במוי דמבולאי . נתעלמה הלכה מר' יונתן לשעה . אמר ליה חמריה : ר' הרשיני ואני משיבו " .... עדות זו מפוקפקת היא , שכן לשונה זהה לסיפור על רבי ישמעאל ברבי יוסי שהובא לעיל . עם זאת , המשך הסיפור שונה : אין כאן סיפור אחד על עלייה לרגל , שסופר על שני חכמים , אלא סיפור אחד על התנגדות או התגרות של שומרונים בעולים לרגל לירושלים , הבאים מן הגליל ועוברים דרך ארץ הכותים . הסיפור על השומרוני הועבר מסיפור אחד למשנהו , או שמא היה זה סיפור בפני עצמו , שצורף הן למסורת על עלייתו של רבי ישמעאל ברבי יוסי והן למסורת על עלייתו של רבי יונתן . העדות האחרונה שנעסוק בה במסגרת תקופה זו מתייחסת לאותו רבי פינחס שנזכר לעיל . בירושלמי , פסחים ז יא , לה ע"ב שנינו : ר' יוחנן בר מרייא " בשם ר' פינחס : מן מה דאנן חמיי רבנן שלחין סנדליהון תחת האגוף של הר הבית , הדא אמרה שלא קידשו תחת האגוף של הר הבית . " הסוגיה עוסקת בשאלה : מהיכן חלה קדושת הר הבית — האם רק בתחום הפנימי , או שמא כבר שטח החומה עצמה , השטח תחת השערים שמעליו ניצבות חומות הר הבית , גם הוא חלק מתחום הר הבית ? 12 ° רבי פינחס מוכיח שתחת האגוף , כלומר , השטח שתחת משקוף השער , אינו מקודש , שכן החכמים נוהגים לחלוץ את סנדליהם תחת האגוף של הר הבית . מעדות זאת אנו למדים על נוהג קבוע ורווח של חכמים בימי האמוראים לעלות ולבקר בהר הבית . ומסתבר שלא זו בלבד שהקיפו את הר הבית , אלא שאף נכנסו לתחום הר הבית , ובכניסה חלצו את נעליהם , כדין הנכנס להר הבית בבניינו . כלומר , נהגו 'מורא' בהר הבית , אך אין זכר לכך שהקפידו להיכנס בטהרה . ייתכן , אמנם , שכל הנכנסים נטהרו לפני כניסתם להר הבית — והרי עד ימיהם של אמוראים יכלו להיטהר,- י" ברם , מי חטאת היו נדירים בימיהם והלכו ונתמעטו , ואין להניח שאותם חכמים אכן יכלו להיטהר . על כל פנים , אין זכר לכך במקורות ואף בברייתא ובמדרש לא נדרש אלא 'מורא האמורה במקדש — לעולם " . ' 'מורא' זו היא התנהגות בכבוד — שלא יירק ולא ייכנס במנעלו ובמקלו שבידו , אך אין צורך בטהרה " . 116 ההוספה על פי כ"י ותיקן , דפוס ונציה ש " ה , כ"י מינכן 97 ואחרים . 117 תרגום : רבי יונתן עלה להתפלל לירושלים , עבר בפלאטנוס ( או ניאפוליס ) וראהו שומרוני אחד . אמר לו.- לאן אתה הולך ? אמר לו : להתפלל בירושלים . אמר וו : לא טוב לך להתפלל בהר הברכה הזה ולא באותה בית אשפה ? אמר לו : במה הוא מבורך ? אמר לו : שלא שקע במי המבול . 118 כך _בכ"י לייק ו 3 ך ברוב המקומות המביאים בשם חכם זה . לפנינו : מדייא . 119 תרגום : ממה שאנו רואים חכמים חולצים סנדליהם תחת האגוף 120 ... השווה : נדרים משנה ז ה , ובמיוחד תוספתא , בבא מציעא ב י"ג . 121 ראה : שי ספראי _, 'בית שערים כספרות התלמודית , ' ארץ ישראל _, ה , תשי"ט , עמ ' 122 . 208-206 ראה המקורות המובאים לעיל , הערה 123 . 51 ראה דברי הרמב"ם _, הלכות בית הבחירה ז ז . לדעתו מותר להיכנס להר הבית אך יש לנהוג בכבוד . הוא סבור שאי ן להיכנס אלא למקום שמותר היה להיכנס

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help