|
|
Page:25
הסמוכה . ירושלים נזכרת בסופו של הסיפור על המלחמה : 'וכך שממה ירושלים לחלוט ! ן מן העם היהודי ומתושביה הקדמונים ונושבה מבני עם נוכרי , ואותה עיר רומית שנוסדה לאחר מכן נשתנה שמה ונקראה איליה 60 . ' גם המסורות היהודיות הקדומות המתארות את המרידה והמלחמה מעמידות במרכז את העיר ביתר ; סיום המלחמה של ה'פולמוס האחרון' 11 ו'מלחמת בן כוזיבא "' הוא 'ונלכדה ביתר " . ' אולם העיר ירושלים ובעיית דמותה היהודית או הלא יהודית הן הציר המרכזי של מרד היהודים בימי בר כוכבא . מסורות יהודיות ונוצריות קדומות ומאוחדות מוסרות כי הדריאנוס קיסר , במסגרת מאמציו לשיקום ערים חרבות והחייאתן , ביקש לשקם אף את ירושלים ואת מקדשה . ברם , הוא נסוג מכוונתו זו , אם מפני שחל שינוי בהלכי מחשבתו והוא התרחק מדתות המזרח עד כדי תיעובן , ואם משום שנסוג מכוונתו לשקם את ירושלים היהודית — מתוך רתיעה מן ההד הרב שיעורר הדבר בקרב היהודים . מכל מקום , הוא החליט לשקם את ירושלים כעיר אלילית . לפי עדויות נוצריות , נתמנה בידי הקיסר עקילס הגר מפונטוס , שהיה מקורב לחכמי יבנה , כממונה על מלאכת הבנייה של העיר " . ראשית מעשי הבנייה בירושלים הביא יהודים רבים לירושלים והיישוב היהודי בעיר התרחב . אך הבנייה נפסקה בשלביה המוקדמים , ואין אנו יודעים אם היתה התחלה של ממש בשיקום בית המקדש " . שאלה קשה היא , האם בשעה ש'יהודה כולה נתמרדה' ( קאסיוס דיו ) היתה גם ירושלים בידי הלוחמים היהודים ? חוקרים רבים , כמה מהם בני זמננו , סבורים כי ירושלים היתה בידי אנשי בר כוכבא , ומהם אף מניחים שביתר נפלה לפני ירושלים . ההנחה הזאת מתבססת על דבריו של ההיסטוריון אפיאנוס מאלכסנדריה , בן דורו של הדריאנוס , המוסר כי ירושלים נכבשה לראשונה בידי תלמי , בשנייה בידי אספסיאנוס ולאחרונה 'בידי הדריאנוס בימינו אנו " . ' הספרות המדרשית המאוחרת מעידה בכמה מקומות כמסיחה לפי תומה , שהדריאנוס כבש את העיר והחריבה " . אבות הכנסייה והכרונוגראפימ הנוצריים , למן אוסביוס ואילך ( ראשית המאה הר ( ' חוזרים ומעידים בצורות שונות על כיבוש אחרון של ירושלים לאחר אספסיאנוס , בידי הדריאנוס . 1111 אוסביוס , 61 . 4-1 , 6 , iv , he משנה , סוטה ט יד . " סדר עולם , פרק ל . " משנה , תענית ד ו . 64 המסורת היהודית המרצה בהרחבה את מעשה השיקום של הדריאנוס מצויה בבראשית רבה סד ( מהדורת תיאודור אלבק , עמ' . ( 710 יש בה תוספות אגדיות , אך אין לשלול את עיקרי הדברים . מקור יהודי קדום הוא הסיבילה החמישית , חרוזים , 50-46 שם מפאר המחבר היהודי את הדריאנוס , המושיע את ישראל . מן המקורות הנוצריים הקדומים נציין את איגרת בר נבא , טז , א-ה _, המדבר בחרדה על המתרחש לנגר עיניו : בית המקדש ייבנה בידי היהודים והרומאים כאחד . מן המקורות המאוחרים המדברים על ראשית בניית העיר בידי הדריאנוס באמצעות עקילס נזכיר את אפיפאניוס בספרו 'על המידות והמשקלות' שנכתב בסוף המאה הד' ( לעיל , הערה . ( 12 אם כי יש בסיפורו ערבוב מעשים , יש לקבל את עיקר הדברים . ראה לאלון , תולדות היהודים , א , עמ' ; 289-265 ב , עמ' . 15-13 בשנים האחרונות עירערו חוקרים רבים על פרטים רבים בפירושיו ובמסקנותיו של אלון , אך נראה שיש לקבל את עיקרי הדברים ואת התמונה בכללותה . " המסורות התלמודיות השונות הדנות במעשי קורבנות על אף שהמקדש אינו עומד על מכונו , שחוקרים משייכים אותן לדורנו , הן מסורות קדומות יותר , מימי בניין הכית בימי הורדוס . ראה : אלון , שם . Appianus _, Syrka , 50 , 252 " י שמות רבה נא ה ; תנחומא פקודי ( מהדורת באבער , סד ע"ב ) , תנחומא בראשית ז 1 דברים רבה ג יג . 68 רשימת מקורות ערוכה בספרו של ש' ייבין , מלחמת
|
|