|
|
Page:17
המגדלים הגדולים 'פצאל ' , ' היפיקוס' ו'מרים _, ' וחלק החומה הסוגר על העיר ממערב , כדי שישמשו מחנה לצבא , דהיינו ללגיון העשירי ולכוחות נוספים . מציאות קבועה של לגיון בירושלים , בתוספת כוחות שונים , בוודאי גררה אחריה את נוכחותם של תגרים ואחרים שסיפקו את צורכיהם של הלגיונרים והיו קשורים עמהם . חלק מדיפטיכון שנמצא בפילדלפיה של מצרים הוא אישור תעודת שחרור משנת 93 לספירה של חייל רומי , מולריוס קודראטוס שמו , מן הלגיון העשירי , שחנה בירושלים . בתעודה נזכר כי במהלך תקופת שירותו שם נולדו לו שלושה ילדים — בן ושתי בנות . אין להניח כי היה זה החייל היחיד שהיה נשוי ומטופל בילדים . הנשים והילדים לא הורשו לגור במחנה ואף נצרכו לשירותים שונים לסיפוק צורכיהם — אומנים , חנוונים וכיוצא באלה . ייתכן שחלק מן התושבים שהתפרנסו במישרין ובעקיפין מן הלגיון היו נוכרים , אך אין סיבה להניח כי היו אלה נוכרים בלבד . אין לנו כל מקור , יהודי או חיצוני , המוסר על התיישבות לא יהודית בירושלים מלאחר החורבן , ויש להניח שמספקי השירותים למיניהם היו לפחות בחלקם יהודים שנשארו בעיר או חזרו אליה לאחר המלחמה והכיבוש . על קיומו של יישוב יהודי אנו למדים גם מנאומו של אלעזר בן יאיר בנאומו לפני אנשי מצדה על ירושלים כפי שנמסר על ידי יוסף בן מתתיהו : 'זקנים מתפלשים באפר הר הבית ונשים בודדות שהחיון האויבים . ' האויב הרג או שבה את אנשי המלחמה , נשים רבות נשבו או הומתו . עם זאת לא התרוקנה ירושלים החרבה מתושביה . דברי אלעזר בן יאיר נאמרו בפסח של שנת , 73 ויש להניח שבשנים לאחר מכן נוספו תושבים שונים , שהרי אין המקורות מזכירים כל איסור או פעולה מצד השלטון למנוע מן היהודים לחזור לירושלים . מסורות נוצריות רבות מספרות בפנים שונות על חזרת הנוצרים היהודים לירושלים לאחר החורבן , ועל ישיבתם בעיר ליד אחיהם היהודים . לדברי אוסביוס עזבה העדה הנוצרית היהודית את ירושלים לפני שעותיה הקשות והיגרה לפחל שבעבר הירדן . 10 אולם שעה קצרה לאחר מכן חזרה העדה לירושלים , ואבות הכנסייה מוסרים שער ימי מרד בר כוכבא היו הבישופים של ירושלים יהודים נוצריים , מן הנימולים " . קרוב להניח כי התנאים המדיניים והכלכליים שאיפשרו את חזרת הנוצרים היהודים לירושלים איפשרו גם ליהודים לחזור לשם . השלטון הרומי בשעה זו ( שנות השבעים ) בוודאי לא הבחין בין יהודים לבין יהודים נוצרים . סופר כנסייה אחר , אפיפאניוס _, בסיפרו ' על המידות והמשקלות , ' מספר על בתים בודדים שנשארו בהר ציון ; לדבריו כוננו התלמידים , כלומר תלמידי ישו , כנסייה 2 ו ליד 'שבעת בתי כנסת אשר רק הם נשארו בהר ציון " , כמלונה במקשה" 7 יוסף בן מתתיהו , מלחמת , ז , . 2- 1 הלגיון העשירי נשאר בירושלים עד סוף המאה הג . ' ראה : שידר , ההיסטוריה של העם היהודי , א , עמ' , 509 הערה . 123 על טביעת החותם של הלגיון העשירי בסביבות ירושלים ראה ד' בר"ג _, 'טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנזיס על גבי לבנים p / c , ' ישראל , ח ( תשכ"ז , ( עמ' 8 . 182-168 ראה : 9 re , 12 ( 1925 ) , pp . 1673-1674 יוסף בן מתתיהו , מלחמת , ז , 10 . 377 אוסביוס ; 3 , 5 , 111 , // £ , וכיוצא בו גם אפיפאניוס , פאנריון . 7 , 29 ; 2 , 30 , כדור האחרון קמו מערערים על ערכה ההיסטורי של מסורת זו ; ראשון להם , church , London 1951 Brandon , The Fallof Jerusalem andthe Christian G . F . וכמה חוקרים הלכו בעקבותיו . ברם , אין כל הצדקה לפקפק במסורת , המאוששת במקורות היסטוריים רבים . ראה סיכום הדברים אצל ר' פריץ ' , הכת היהודית נוצרית , ' עבודת דוקטור , האוניברסיטה העברית , ירושלים תשמ"א . , 1 , 11 ; 4-1 , 5 , v , // £ _, _dvddik " וכיוצא בו אפיפאניוס , בהערה הבאה . n אפיפאניוס , על המידות והמשקלות , 14 ( עמודות ;( 261-260 והשווה . כ"י סורי , עמ' 95 ( עמ' . ( 30
|
|