sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:ח

דברים זה . מחברי הספר עמדו בפני משימה שקשה להצליח בה : יצירת חיבור שיהא רב ממדים אבל לא יגלוש לארכנות , שיהא שיטתי ומאוזן במבנהו , קפדני וביקורתי בדרך כתיבתו ואשר יוביל את הקורא בבהירות אל הישגיו המעודכנים של המחקר . מאחר שכמות המחקרים החדשים היא רבה וגם הגילויים הארכיאולוגיים מתחדשים בקצב מואץ , קשה מלאכת העדכון ולא מעטים הפרקים שנדפסו כאן , שכבר בשעת צאתו של הכרך לאור הם לוקים בחסר של פרטים ושל הפניות ביבליוגראפיות . לאושרנו , טבע המחקר שהוא הולך ומתפתח , ולעולם אינו שבע רצון . הספר דן בירושלים בשתי תקופות השונות זו מזו באופיין ועדיין יש להן מכנה משותף r תקופת השלטון הרומי הפוליתיאיסטי ותקופת השלטון הביזאנטי הנוצרי . לצורך הבהירות נקטו המחברים והעורכים בשם התקופה הביזאנטית לתקופה שמימי קונסטנטינוס ברבע השני של המאה הרביעית , שאז החלה התבססות הנצרות כדת הממלכה הרומית ונקבעה ק ונסטנטינופוליס כבירה חדשה , אף על פי שהמאה הרביעית כולה היתה עדיין תקופת מעבר . למרות השינוי המהפכני בתולדות ירושלים עם עליית הנצרות והעמדת העיר במוקד ההתעניינות העולמית , מצאנו לנכון שלא להפריד את הספר לשני כרכים נפרדים — האחד הדן בתקופה הרומית והאחר העוסק בתקופה הביזאנטית . בספר ימצא הקורא פרקים המוקדשים לאחת מן התקופות — דוגמת המטבעות והכתובות של איליה קפיטולינה הרומית , ההיסטוריה של ירושלים הרומית , היהודים בירושלים בתקופה הרומית וכר . לעומתם פרקים אחרים מוקדשים באופן מפורש לתקופה הביזאנטית — לתולדות העיר , מצבה הטופוגראפי , אוכלוסייתה , חיי הרוח בה ותיאוריה בספרות ובאמנות . סידור הפרקים בתוך הכרך הוא במידת האפשר על פי הסדר הכרונולוגי — הפרקים העוסקים בתקופה הרומית קודמים לאלה המוקדשים לתקופה הביזאנטית , אך למרות התמורות הגדולות העיר היא אותה העיר ומבחינות רבות קווי אופיה הכלליים לא השתנו . האימפריה הביזאנטית ראתה עצמה כרומא ו היוונית , השפה המדוברת במזרח הרומי נותרה השפה השלטת בעיר ; התרבות הנוצרית עדיין שימרה לא במעט את המורשת ההלניסטית . רבים מפרקי הספר מתייחסים לתקופות המעבר שבין התקופות , וההמשכיות היא רבה . משיקולים אלה אף נמנענו מחלוקת הכרך בתוך עצמו לשני שערים שונים . שלושה הופקדו על העריכה . שמואל ספראי , יורם צפריר ומנחם שטרן . למרבה הכאב נפל מנחם שטרן קרבן בידי מרצחים בירושלים בשנת , 1989 כאשר הכרך היה בשלבי יצירתו הראשונים . לא זכינו אנו העורכים ולא זכו הקוראים להתעשר מחכמתו , ידיעותיו הרחבות ומחשבתו הבהירה של מנחם , החוקר הדגול והחבר הנערץ . המחברים והעורכים מודים להנהלת יד יצחק בן צבי ולקבוצה מסורה של עובדי בית ההוצאה ובראשם שלומית משולם וחננאל גולדברג . יוחאי גואל עבר על כתב היד , אייל בן אליהו סייע באיסוף החומר הגראפי , חנניה כהן עיצב חלק מן הפרקים , דוד לוביש היה עורך לשוני , תמר סופר הכינה את המפות ושמחה וינוגרד הכין את המפתח . ועוד נתונה התודה ליהודה בן פורת שניהל את יד בן צבי , כשהיה הספר בשלבי יצירתו הראשונים , ועמד על ערש חידושה של סדרת ספרי ירושלים , ולרבים שלא נזכרו כאן בשם , אך תרומתם בעצה ובמעשה היתה חשובה מאין כמוה . תמוז תשנ"ט יורם צפריר ושמואל ספראי

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help