|
|
Page:9
שסובלים מפגיעה לא צודקת שיש לתקנה . הימנעות מהביטוי "אפליה" תבהיר בהמשך הדברים , כי אני מקבל את העמדה של הפילוסוף ואיש תורת המשפט רונלד דבורקין ( Dworkin ) ( וגם את עמדת בית המשפט העליון של ארצות הברית , ואף עמדתו הנוכחית של בית המשפט העליון בישראל , ( שטוענת , כי סיווגים על פי קריטריונים קבוצתיים הם בבחינת אפליה רק כשהם נעשים מתוך כוונה לפגוע בחברי קבוצות מסוימות , ומתוך דעה קדומה כלפי מי שנפגע מהם . הדיון הנוכחי בהעדפה מתקנת נערך במסגרת תיאוריה חברתית ופוליטית שפיתח הפילוסוף האמריקני ג'ון רולס ( Rawls ) במהלך שנות ה 70 וה - 80 תפיסת הצדק בהגינות . הנחות הבסיס של תפיסה זו משמשות גם להצדקה של ההעדפה המתקנת , וכעיקר להצדקת אי השוויון שנוצר כאשר מעדיפים מישהו בחלוקה של טובין מסוימים בחברה בשל השתייכותו האתנית או המגדרית . המודל החברתי שבמסגרתו עולה הדרישה להעדפה מתקנת הוא עמדה ליברל דמוקרטית , המתבטאת אצל רולס בתפיסת "החברה המאורגנת היטב . " תפיסה זו מניחה שוויון מלא בין בני האדם בכל המובנים הרלוונטיים מבחינה מוסרית , ובעיקר מבחינת זכאותם למינימום טובין בסיסיים שיאפשרו להם לממש את מהותם כפועלים מוסריים - דהיינו כיצורים תבוניים וחופשיים . לאור הנחת השוויון מתעורר קושי מסוים בעקבות ההתייחסות ה"מתקנת" אל בני אדם , כאשר מחלקים ביניהם את הטובין הבסיסיים של החברה . שכן העדפה מתקנת יוצרת אי שוויון בין חברי קבוצות שונות , ולכך נדרשת הצדקה מוסרית שתישען על העקרונות המכוננים את החברה המאורגנת היטב . הדיון התיאורטי כאן מתמקד בחברה האמריקאית בסוף המאה ה , 20 בהנחה שהדרישה להעדפה מתקנת הולמת את שאיפתה המוצהרת של חברה זו לצדק חברתי ולשוויון . הבחירה לקיים את הדיון בהקשר האמריקאי נובעת משתי סיבות עיקריות , שהן ( א ) אופיה וערכיה הבסיסיים של החברה האמריקאית ו ( ב ) ההיסטוריה של הדיון הפילוסופי בסוגיה זו . לגבי הסיבה הראשונה , אני טוען שהחברה האמריקאית מתיימרת להיות הברה שוויונית , לפחות על פי החוקה והחוקים שלה , ולערך השוויון יש בעיניה מעמד ייחודי . ערך חשוב נוסף בחברה זו הוא הערך הליברלי של אינדיווידואליזם , לפיו האדם הוא פרט מובחן , והזכויות המובטחות לו הן זכויות השייכות לו כאינדיווידואל ונמצאות בבעלותו הבלעדית . הבחירה לדון בהקשר האמריקאי של הסוגיה רלוונטית מאוד
|
|
|