|
|
Page:10
כפי שכבר ציינתי , יש תימוכין לטענה , כי הרמב"ם חרג מהמוסכמה החז"לית בכמה וכמה נושאים , או בלשון רכה יותר , הבליט מרכיבים מסוימים במסורת זו , בעוד שהצניע מרכיבים אחרים ( ובשפה מסורתית יותר : הוא פסק כדעה מסוימת ונגד דעה אחרת . ( אחד ממוקדי הספר שלפנינו הוא ההשוואה השיטתית בין ההלכה המיימונית והמקור התלמודי , והדיון באופציות השונות להבנת סטיות ודגשים אלה : האם מדובר בפיתוח אימננטי שיטתי של היצירה המיימונית התלמודית עצמה , בפרשנות מרחיבה או מצמצמת של המקור התלמודי - אך בכל אופן פרשנות - ואפילו בפסיקת הלכה ההולכת ומתעצמת לכיוון מסוים ? או שמא יש לעמוד על אילוצים אחרים - חברתיים ורעיוניים , יהודיים וכלליים - שבמסגרתם פעל רבינו ? ושמא מדובר בצירוף כל האופציות ? וכמה חב רבינו ליצירת הגאונים ? מתי ואיך השפיע ההקשר ההיסטורי , קרי : האתגר הקראי , או נוכחותם של מתחרים דוגמת הנצרות והאסלאם , שקראו תיגר על היהדות הקלאסית ? האם הרמב"ם ספג גם מתרבות זמנו ומקומו הלא יהודית , אם ישירות אם באמצעות הגאונים , קודמיו ? לעומת המגמות המוסדיות המאפיינות את הלכת רבינו , ולצדן , ניווכח כי הרמב"ם גם שומר מקום למאפיינים הבלתי ממוסדים של ההלכה , לזכותו של אדם שאינו חלק מהמימסד ההלכתי לעמוד על שלו ואף ליטול חלק בתהליך . אמנם מגמה זו בוודאי צנועה , אך יש לעמוד על קיומה דווקא לאור מרכזיותה של המגמה הנגדית , הממסדת . " הלכות ממרים" נוגע לא אחת בנושאים בעלי תהודה עכשווית . נושאים דוגמת זהותן של הסמכויות ההלכתיות וממדי סמכותן , התהליך ההלכתי , טיב המחויבות ההלכתית , מעמדן של הלכות שונות , ביטולן ושינוין , הגישה שנוקטים כלפי המערער על סמכויות אלה וקביעת זהותו של מורד זה - כל אלה ואחרים עולים בהלכה המיימונית או נגזרים ממנה , והם נושאים המנסרים אף באווירה התרבותית / ציבורית של זמננו . כמובן , על פי רוב אין אפשרות להדביק את הקביעה המיימונית לשאלה בת זמננו , אך הדברים לפעמים מתקרבים אהדדי . תהודה זו מורגשת אף בספר זה , אך לא ניסיתי להשליך מהלכות ממרים לפרובלמטיקה הציבורית בת זמננו . . 6 תופעות אלו מפוזרות לאורך הספר , אך ריכזתי את הדיון בהן בנספח מיוחד . וראו גם י' בלידשטיין " , היתר הוראה במשנת הרמב"ם ומשמעותו החברתית , " תרביץ , נא ( תשמ"ב , ( עמ' . 588-577
|
|