|
|
Page:9
פרק ראשון : מבוא - מעגלי הזהות היהודית , השבת והיין עיוננו מתמקד בשאלת משמעותה של הזהות היהודית . שאלה זו , העומדת במרכז השיח התרבותי היהודי והישראלי מזה עידן ועידנים , העסיקה חוקרים רבים בתחומי מדעי היהדות , החברה והרוח . בספר זה , כמו גם בספרנו הקודם גיור וזהות יהודית — עיון ביסודות ההלכה אנו מבקשים לתרום לשיח זה על ידי ניתוח ספרות ההלכה הרלוונטית . בספרנו הקודם , עסקנו במי שנולד כנוכרי , והצטרף לקולקטיב היהודי . בספר זה , אנו דנים במי שהוא יהודי מבחינה אתנית , אך לפי תפיסת ההלכה סוטה סטייה חמורה מערכי הקולקטיב . יחסו של הקולקטיב לסוטה זה , כפי שהוא משתקף בספרות ההלכה , עשוי ללמד על אסטרטגיות שונות שמעצב הקולקטיב כדי להגן על זהותו ; אסטרטגיות המשקפות , למצער במובלע , תפיסות שונות ביחס למהותה של ליבת הזהות היהודית . שהרי הסטייה נשפטת בהתאם לתודעת הזהות . א . מעגלי הזהות היהודית ניתוח הספרות ההלכתית מלמד שניתן להבחין בין שני מעגלי השתייכות בסיסיים של יהודי : מעגל ההשתייכות לקולקטיב האתני ומעגל ההשתייכות לקולקטיב הדתי . ו . מעגל ההשתייכות לקולקטיב האתני אנטוני סמית' מגדיר קבוצה אתנית כ"אוכלוסיה אנושית מכונה בשם , המחזיקה במיתוס של מוצא משותף , בזכרונות היסטוריים משותפים , באלמנטים של תרבות משותפת , בזיקה לטריטוריה מסוימת ובתחושה של 3 2 סולידריות . " לפי איפיון זה , אין ספק בכך , שהיהודים הם קולקטיב אתני . קולקטיב זה נושא מיתוס של מוצא משותף מאברהם , יצחק ויעקב . הנחת היסוד של המסורת ההלכתית היא שכל בעלי מוצא זה קשורים לתרבות היהודית המשותפת - היא התורה . לקולקטיב היהודי זכרונות משותפים המשתקפים גם בפרקטיקה ההלכתית : אירועי היסוד של העבר , יציאת מצרים , מתן תורה וכיוצא בזה אינם רק התרחשויות שאירעו בעבר , אלא , קיים מכלול של נורמות הלכתיות המיועד להחיות אירועים אלו ולהפוך כל
|
|