|
|
Page:11
כשייכות לקטיגוריה אחת , בעלת מאפיינים משותפים והתנהגות דומה . השאלה היתה , כיצד ליצור חברה שוויונית יותר , שתשתחרר מהסטריאוטיפים המיניים ומציפיות התפקיד הנבנות על פי עולם סטריאוטיפי זה . ברוח החשיבה הפמיניסטית הליברלית , הודגשו בעיקר הסוציאליזציה והחקיקה , בתור גורמים המעצבים ומשנים את מעמד האישה . כבר אז זיהו החוקרות מנגנונים היוצרים אי שוויון מיגדרי , וניתחו אותם , אך עדיין תפשו את הסדר החברתי הבסיסי כנתון , ואת ההשתלבות בסדר זה כמטרה החברתית העיקרית של הנשים . המושג מיגדר , לעומת זאת , מקפל בתוכו הנחות תיאורטיות שונות , ורומז על המפנה שחל בשיח הפמיניסטי . ההבחנה בין המינים נתפשת בראש ובראשונה בהבניה חברתית , אשר מתמסדת ויוצרת משטר דעת וסדר חברתי ממוגדר . כוחה של הבניה חברתית זו , הבנויה על דיכוטומיה היררכית של יחסי כוח בין גברים ונשים , מבוסס על כך שהיא מוצגת כ"טבעית , " כ"מולדת , " ולכן כמובנת מאליה . הקביעה שההבחנה המיגדרית היא תוצר של הבניה חברתית של המציאות , מסירה את הלוט מהטיעון האידיאולוגי , שהסדר הקיים הוא אוניברסלי או הכרחי . היא תובעת בדיקה של יחסי הכוח שהתגבשו בין המיגדרים בהקשרים ההיסטוריים שבהם צמחו והשתנו . היא חושפת את ההעלמה וההשתקה שרווחו בשיח האקדמי והציבורי וההתעלמות מהמימד המיגדרי , הממסד סדר חברתי , כלכלי , פוליטי ותרבותי המפלה ומדכא נשים . היא מכוונת את הדיון התיאורטי והאמפירי לשאלות המבררות כיצד מובנה העולם הממוגדר , ומהם המנגנונים המשעתקים אותו . הדגש כאן הוא על פירוק תיאורטי ואמפירי של הנחות יסוד בדבר הלבנים הבונות את הסדר הקיים , כדי שאפשר יהיה לבנות סדר חברתי חליפי . המושג מיגדר חילץ את השיח הפמיניסטי מהרדוקציה המינית ביולוגית , ופתח פתח לשיח מגוון ומעשיר בדבר האופן שבו מובנה העולם הממוגדר , הדרכים שבהן הוא משועתק , מי הם הנהנים ומי המדוכאים בסדר חברתי זה , וכיצד ניתן לשנותו . הגם שההבניה החברתית הממוגדרת מתקיימת בחברות שונות , ומתקיימת במרבית החברות המוכרות לנו , היא פושטת ולובשת צורות בהקשרים היסטוריים , חברתיים ותרבותיים שונים . שכן ההסדרים המיגדריים שונים זה מזה לא רק בתקופות היסטוריות שונות , אלא גם בחברות שונות , וגם בתוך חברות נתונות . תפישה וו נותנת משנה חשיבות למחקר המוקדש למקרה הישראלי . ניתוח הסדר המיגדרי הקיים בישראל מצביע על קווי דמיון לחברות בתד תעשייתיות אחרות , אך גם מאפשר לנו להצביע על אופיו הייחודי של המשטר המיגדרי בישראל , ולא פחות מכך על ההתנסויות המיגדריות
|
|