|
|
Page:12
תרומתו של בית הספר לשינויים בחברה שאלה נוספת העשויה להעסיק את המחנכים היא , מה יכולה להיות תרומתו של בית הספר לחידוש פניה של החברה הישראלית . בתולדות החינור נוהגים להזכיר אמרה מראשית המאה התשע עשרה , שהניצחון בקרב ואטרלו הושג בשדות איטן , מוסד חינוכי פרטי שבו התחנכה האצולה האנגלית . אחת ההנחות של מחנכי מוסד זה הייתה , שמשחקי הספורט של התלמידים וההתחרויות שביניהם וכן המשטר החברתי של המוסד יביאו את החניכים לטיפוח היכולת לשתף פעולה , לתאם מאמצים , לחזק תכונות של התמדה , דבקות במשימה ואיפוק , וכל זה כדי שיוכלו לקיים ולנהל את האימפריה . שאיפות אלו היו משותפות לשכבה השלטת באנגליה ואף למחנכים ולחניכים ב"פבליק סקולס" שבאנגליה . הערכה מוגזמת ליכולת ההשפעה של בית הספר נשמעת בעיקר כשנפגשים עם כשלונות בחברה ותולים את האשם בתפקוד הגרוע של בית הספר . בזמנים אחרים נשמעות דעות ספקניות על כוחו ויכולתו של החינור לעומת הרוחות העזות הנושבות ברחוב , במדינה , בעיתונות , בהפגנות , באספות , בכיכרות העיר . בהקשר זה כדאי להיזכר בכמה עובדות מתולדות החינוך בארץ . ניזכר במאבק עם אגודת "עזרה" על העברית כשפת הוראה , ניזכר במאבק על תוצרת הארץ בתקופת היישוב . מאבק זה הסתייע רבות במאמצי הילדים , שהושפעו על ידי מוריהם . זכור המאבק של "החברה להגנת הטבע" על הגנת פרחי הבר וההצלחה הרבה בתחום זה . מדוע מאבקים אלו הצליחו ? אולי ניתן ללמוד מהם ? ניתן לשער , שיש סיכוי רב יותר לבית הספר להשפיע על החברה אם יש לו בני ברית בתוכה . בית הספר לבד , כשהוא מבודד , אינו מסוגל להגיע להישגים החורגים מעבודתו המצומצמת . אבל כשהוא פועל עם כוחות נוספים בתוך החברה הישראלית , המעוניינים בהתחדשות ובקידום רעיונות יש לו סיכוי . רק אם יש מגמות של שינוי בציבור עצמו יכול בית הספר להוסיף ולהתסיס את החברה , לחזק בה מגמות של שינוי ואף להסתייע בכוחות הציבוריים בטיפוח ערכים שהוא מעוניין בהם . ויעידו על כך הניסיונות המעטים שנעשו לחידושם של ערכי תנועת העבודה בחינוך . כל עוד הייתה היוזמה הזאת רק בין המחנכים לא היה כוח לממש שאיפה זו , אך כשליוזמה נצטרפו גם הורים ואנשי ציבור , גדלו הסיכויים . כוחו של בית הספר גדל , כשיש לו בני ברית בציבור ובין ההורים .
|
|