|
|
Page:10
הפשרה בין שתי הגישות הקיצוניות מושגת בצורות שונות . ע"א סימון מצדד בזכות החינוך לערכים בתנאי שהגורם הדוקטרינארי יאוזן על ידי חופש הביקורת : "אין חינוך בלא מידה מסויימת של בסיס אקסיומאטי ... כשם שאין הילד נשאל אם ברצונו להיוולד ולאילו הורים , כך גם כופים עליו את ארץ לידתו , לרבות לשונה , מסורתה וחווייתה" ( סימון 983 , ו . ( ההכרה ביסוד הדוקטרינארי מאוזנת על ידי הביקורת עליו . זכותו של החניך לבדוק ולבחון את היסוד הדוקטרינארי , שנמסר לו מן הדור הקודם . ומכאן הצורך "לנסות ולהפגיש כל דור חדש עם אותם ערכים הנראים לו מוחלטים ונצחיים , אך תוך התחשבות מקסימלית בחוויות היסוד של חניכיו , שהן בחלקן המכריע שונות תכלית שינוי מאלה שלו" ( שם . ( ני רוטנשטר"ך מדגיש את ביסוסו של החינוך "על הודאה בתכנים מכוונים , שהם נורמות של התנהגות מכאן ואמות מידה של מתיחת ביקורת על מעשים ודעות מכאן '' ( רוטנשטרייך , תשכ"ד . ( אך חיוב הערכים אינו אוטומטי : "חיוב הערכים מופעל על דרך ההערכה , לא מתוך הסיטואציה בלבד , אלא גם מתוך ההתכוונות לתוכן " , " ... הבעיה היא לקיים אדם מכריע , כדי שיוכל להכריע באופן מכוון על ידי ערכים" ( שם . ( האיזון בין הזכות לחנך לערכים שעמדו במבחן הדורות לבין הזכות לבחון אותם בהתאם להתנסויות של החניכים , צורכיהם ואפשרויותיהם ולהכריע ביניהם בזמן אימוצם לאמות מידה בהתנהגות - איזון זה הוא המשמש בסיס לפשרה החינוכית והצעת פתרון לסתירות שהוצגו על ידי העמדות הקיצוניות שתוארו בדיוננו . ערכים מוסכמים מול ערכים השנויים במחלוקת תקופה ארוכה הגביל עצמו המחנך הישראלי להשפעה בתחום שהיה מקובל עליו ושהיה מוסכם בחברה הישראלית . המורה בישראל ראה את עצמו כנציג החברה והוא סבר , שמתפקידו לייצג בפני חניכיו את הערכים המוסכמים על החברה . המורה הישראלי נמנע מלטפל בשאלות קונטרוורסאליות וחשב שהוא משרת בצורה זו את רעיון הממלכתיות , שבא לידי ביטוי בחוק חינוך ממלכתי . 1953 בית הספר העברי הפך בצורה זו למוסד סטרילי מבחינה פוליטית וחברתית . החשש מפני הכנסת מפלגתיות לבית הספר דחה גם את החינוך הפוליטי לחיי ציבור ומדינה .
|
|
|