|
|
Page:7
יישובם "בית-זייד , " כדי לשמר את זכר אביהם . תוצאה מכך , השם ההיסטורי "בית-שערים" הוא היום שמו של מושב השוכן ממזרח לגבעת בית-שערים ההיסטורית , ושמו של בית-העלמין הצפון-מזרחי של היישוב הקדום , ולא של היישוב עצמו ששכן על "גבעת שיך אבריך . " בנימין מיזלר ( מזר , ( ניהל את עונות החפירות הארכיאולוגיות הראשונות על גבעת בית-שערים , בתקופת המאורעות של השנים 1940-1936 ( מזר תשי"ח . ( בשנים הראשונות של המדינה , ( 1958-1953 ) המשיכה החפירה הארכיאולוגית בבית-שערים בניהול נחמן אביגד ( אביגד . ( 1971 בשנים האלה , עזר להם אלכסנדר זייד , עד שנירצח בשנת . 1938 בניו של זייד ומשה יופה עזרו לחופרים ופתחו כפניהם את בתיהם , ויופה אף השתלב בצוות המשלחת של החופרים . בין החופרים שגויסו ל"עבודת דחק , " היה אחד שעלה מעיראק ושמו משה משה . מכיוון ששרת בצבא התורכי ושהה במלחמת העולם הראשונה על גבעת שיך אבריך , הוא ידע להצביע על מקום העמדות שהם חפרו אז על הגבעה . על גבעת שיך אבריך היום , היא "בית-זייד , " נחשפו שרידי בית-שערים ההיסטורית . לפי הממצא הארכיאולוגי היישוב על הגבעה החל כבר בתקופת הברזל , נמשך בתקופה הפרסית וההלניסטית , הגיע לשיאו בתקופה הרומית המוקדמת וחרב בימי גלוס 352 ) לספירה . ( תקופת הפריחה של היישוב הייתה בימי רבי יהודה הנשיא , עת הסנהדרין ומוסדותיו שכנו בבית-שערים , והגיעה לשיא מחודש לאחר שהפכה בית-שערים למרכז קבורה ציבורית של יהודי ארץ-ישראל והתפוצות . שרידי היישוב הקדום על גבעת בית-שערים והקבורה שהתפתחה בצדו , נחשפו בידי משלחות של חוקרים מבין מורי ובוגרי האוניברסיטה העברית כירושלים , ובידי עולים שהגיעו לארץ בגלי העלייה הראשונים . מפעל החפירות בבית-שערים היה התנסות מחקרית ראשונה של חוקרים צעירים בשנים של טרם המדינה והשנים הראשונות להקמת מדינת-ישראל , והיה לו הד ציבורי רחב . באותם ימים נחשפו לראשונה שרידי יישוב יהודי בגליל , שמהווים פרק היסטורי מוכר במקורות ספרותיים קדומים , והשתלבו יפה בתחושות הלאומיות של ראשית מדינת-ישראל . המידע מתשע עונות חפירה ארכיאולוגית בבית-שערים , פורסם ברבעוני ידיעות החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה , ובשנתוני ארץ-ישראל , שפורסמו בהוצאת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה , שהשתתפה במפעל החפירות בבית-שערים , והייתה הנושאת בעול ניהול החפירה . שלושה ספרים פורסמו מטעמה על הממצאים שנחשפו במפעל החפירות בבית-שערים : ראשון : בנימין מזר , תשי"ח , בית-שערים א / פרשת החפירות בשנות תרצ"ו-ת"ש , שני : משה שובה וברוך ליפשיץ , תשכ"ז , בית-שערים ב / הכתובות היווניות , ושלישי : נחמן אביגד , תשל"ב , בית-שערים c « החפירות הארכיאולוגיות בשנים תשי"ג-תשי"ח . בספרים אלה ובעשרות מאמרים שפורסמו בכתבי העת של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה , גם בשפה האנגלית ובכתבי עת אחרים , נערך כינוס ראשוני של המידע הארכיאולוגי שהצטבר בעיקר בעקבות החפירות שנערכו במערכות-הקבורה בצד היישוב בית-שערים . לעומת זאת , המידע אודות שרידי היישוב שעל הגבעה , בו כאמור במקורות הספרותיים ולפי ניתוח הממצא הארכיאולוגי , שהה ופעל רבי יהודה
|
|