|
|
Page:6
המוסדות המיישבים לא הכירו ביוזמה זו משום שעל-פי התוכנית לא היה מקום להתיישבות חקלאית באזור זה . אך בני משפחת זייד וחבריהם המשיכו לרעות את עדריהם על האדמות שעליהן שמר אביהם ( וילנאי , ( 183 : 1969 עד לאחר הקמת מדינת-ישראל והקמת קיבוץ אלונים מצפון לגבעת שיך אבריך , על אדמות קוסקוס-טבעון ( אהרוני ; 1956 אהרוני תשט"ז . ( לאחר הקמת מדינת-ישראל ולאחר שהעבירו את אדמות העידית ממזרח לגבעת שיך אבריך לבעלות מושב שדה-יעקב ( רוטנשטיין תשמ"ה : , ( 129-117 נותרו משפחת זייד וחבריהם המתיישבים ללא אמצעי קיום חקלאיים . מלבד זאת , ומאחר שלא הוכרו כיישוב מסודר על ידי המוסדות המיישבים , ולא הגדירו עצמם למפלגה או לזרם התיישבותי מאלה שהיו אז , הם לא זכו לתקציבי תמיכה להתיישבות או לקבוצות נוער מאורגנות לעזרה ולהשלמת ההתיישבות . לאחר שהקבוצה נקלעה לקשיים חברתיים וכלכליים הם הצטרפו בשנת 1940 ל"חבר הקבוצות , ' 1 ואז צורפה אליהם קבוצת "אשמורת" מתנועת גורדוניה שישבה בחדרה , ובשנת 1943 גם בוגרי בית-הספר החקלאי בבן-שמן וקבוצת עולים מברזיל . הקבוצה עברה להתיישב על גבעה סמוכה לגבעת שיך אבריך , שנקראה מאז " גבעות-זייד . " בימי מלחמת העולם השנייה התגייסו רוב הבחורים לצבא הבריטי ולפלמ"ח , ואל אלה שנשארו על הגבעה נוספה קבוצה מראשוני הפליטים שהגיעו מאירופה . בשנת 1951 הצטרפה ליישוב קבוצת עולים מארגנטינה שעברה הכשרה בגיניגר . היישוב אמנם גדל ונוספו לו גם מקורות פרנסה , אולם הקשיים הכלכליים והחברתיים הביאו לכך שבשנת 1958 התקבלה החלטה לפרק את היישוב והקבוצה הארגנטינית עברה להתיישב באור הנר בנגב . במשך כל הזמן הזה , ובימי מלחמת העצמאות , חנו על גבעת שיך אבריך יחידות פלמ"ח , בעוד שהבעלות על הגבעה נשמרה על ידי יוחנן זייד . לאחר כעשר שנות חיים על גבעת-זייד , חזרו גיורא ויפתח אל גבעת שיך אבריך , לאחר שדחו פנייה של חברי קיבוץ אלונים להצטרף אליהם . הם ביקשו לממש את זכותם המוקדמת לאדמה חקלאית שאותה עיבדו בעבר ורק בשנת , 1976 הוסדרה בחוק מיוחד הבעלות של בני זייד על הגבעה ועל משבצת קרקע חקלאית סביבה , כדי להבטיח את פרנסתם מחקלאות ( פרס . ( 106 : 1951 עד החפירות הארכיאולוגיות על גבעת שיך אבריך , בתקופת המאורעות של ימי טרם הקמת מדינת-ישראל , לא נודע מיקומה של בית-שערים ההיסטורית והגבעה כונתה לפי שמה הערבי "גבעת שיך אבריך . " מיקומה של בית-שערים ההיסטורית היה מקובל , על פי דעתו של דלמן , החוקר הגרמני של ארץ-ישראל , על גבעת ג'דע היא רמת ישי ( דלמן . ( 1923 לכן נקרא כך מושב העובדים שעלה להתיישב ממזרח לגבעת ג'דע ( בשנת . ( 1936 אך גם לאחר שנחשפו שרידי היישוב על הגבעה והקבורה במורדותיה , והיישוב הקדום שנחשף זוהה כבית-שערים ההיסטורית , לא היה מי שיחזיר את הגלגל אחורנית ויעניק את השם ההיסטורי בית-שערים למקומן על גבעת שיך אבריך . אותו דבר אירע לשם "גבעות-זייד" לאחר שהועתק למקום הקיבוץ החדש . לכן , בשעה שהקימו בני זייד ומשה יופה את בתיהם על גבעת שיך אבריך , הם כינו את
|
|