|
|
Page:428
פריצתה של החומה הצפונית על ידי הצלבנים . טענה זו אינה משכנעת , ונראה כי צודק היידנרייך , הסבור כי המפה צוירה לאחר בנייתה מחדש של כנסיית הקבר ולפיכך תאריכה הוא סביב . 1150 כפי שנראה להלן , מחברה של המפה הכיר היטב גם את האתרים השייכים לכנסיות המזרחיות ואין זה מפליא , אם כן , שבחר להשתמש דווקא בשם היווני של כנסיית התחייה — אנסטאסיס . במפה מופיעות גם כנסיות שנבנו מחדש על ידי הצלבנים , כגון s . Maria Montis Syon או . stephani Ecciesia s . בניגוד למפות האחרות , לא צוינו במפת קמבריי המסורות הנוצריות בכל אתר ואתר . ציונים אלה , שהם כה שכיחים במפות האחרות , כגון 'השער דרכו נכנס ישו כשהוא רכוב על האתון , ' חקל דמא , 'המקום בו חצה ישו את נחל קדרוך , 'המקום בו ניסה השטן את ישו , ' וכדומה , אינם מופיעים בה . במקום הקנאקולום , הוא מקום הסעודה האחרונה , המופיע בהבלטה במפות האחרות , מצוינת במפה זו כנסיית מרים הקדושה בהר ציון , והסעודה האחרונה אינה מוזכרת כלל . את מקומן של המסורות הנוצריות תופס מספר רב של כנסיות ואתרים צלבניים שאינם מצויים כלל במפות האחרות ו ובחלקם אינם מופיעים אף בתיאוריהם של עולי הרגל . במיוחד יש לציין את הכללת כנסיותיה המזרחיות של ירושלים במפה ( סבא הקדוש , ברתולומיאוס הקדוש , כנסיית מרים המגדלית , כנסיית אברהם הקדוש , ( את מצודת העיר , חצר המלך , מגדל טאנקרד , והצלב המציין את מקום פריצת החומה , שתיאורם המפורט מעניין ביותר . אין ספק , כפי שכותב רריכט , כי הצייר הכיר את ירושלים וציירה ממראה עיניים ולא מתוך ציור או תיאור כלשהו . ' הדבר עולה בבירור לא רק ממספרם הרב של האתרים וממקומם המדויק במפה , אלא גם מן התיאור המעניין של הטופוגראפיה סביב העיר : ממזרח לעיר מתנשא הר הזיתים וממערב הר ציון , שדומה כאילו צויר בעזרת קווי גובה . רשת הרחובות , מערך הביצורים והמבנים עצמם מתוארים בפירוט רב הרבה יותר מאשר בכל מפה אחרת . אף על פי כן , קשה להסכים לדעתו של היידנרייך כאילו מטרתו העיקרית של הצייר היתה להציג בפנינו מפה מדויקת של העיר , או ציור מדויק ומציאותי של המונומנטים שלה ' * . אין ספק כי אילו רצה בכך , יכול היה הצייר לעקוב אחר קו החומה של העיר ביתר דיוק ולצייר את רחובותיה הראשיים באופן מציאותי יותר . היידנרייך עצמו מציין כי בלהט שמחת הבניין הצלבני הוסיף הצייר צריחי כנסיות רבים שלא היו קיימים במציאות '" . דומה כי דווקא נקודה זו רומזת כי עניינו העיקרי של הצייר היה להציג בפני הצופה עיר יפה ומפוארת , הנשלטת על ידי צריחי כנסיות . שיקולו העיקרי היה אפוא אסתטי , ובכך הצליח . יש במפה תיאור מפורט של העיר וסביבותיה . כבר הזכרנו שהיא מבליטה את השטח ההררי בסביבות העיר . המפה משופעת באתרים רבים מחוץ לחומות . ממזרח לעיר , בעמק קדרון , מצוינים מבנים מספר : — vicus heremitarum 'מושב ההרמיטים , ' שבו נהגו להתבודד נזירים רבים בתקופה 14 היידנרייך , עמ' . 8 « 15 שם זה ניתן לכנסייה על ידי הצלבנים . קודם לכן נקראה Ecciesia sanctae Syon ( בלדי , עמ' . ( 629-613 זיוול ף קורא לכנסייה Ecciesia Spiritus Sancti ( שם , עמ' , ( 630 ואילו ההגמון הרוסי דניאל קורא לה כנסיית ציון ( ראה : יי רבא , ארץ ישראל בתיאורי נוסעים רוסיים . ירושלים תשמ"ז , עמי . ( 47 נראה כי רק לאחר שנשלמה בנייתה מחדש על ידי הצלבנים קיבלה את שמה החדש . 6 במפה מופיעים שמות שהם נדירים בתיאורי עולי הרגל , כגון : . Tancredi Curia regis . Stabula Salomonis , Turris שמות אלה אינם מקובצים יחד בתיאור כלשהו , להוציא מפה זו . זאת מוכיח היידנרייך , עמי 7 . 88-87 רריכט , מפות , ( 1891 ) עמ' . 138 "י היידנרייך , עמ' 9 . 89-88 שם , עמי . 86
|
|