|
|
Page:419
מה היתה מטרתן של מפות אלו ? האם אמורות היו לשמש כמורה דרך לעולי הרגל , כדי שהללו יוכלו באמצעותן למצוא את דרכם בעיר ולהגיע לאתרים נוצריים חשובים או לאכסניות של המסדרים השונים ? מבט במכלול המפות המונח לפנינו מפריך השערה זו מכל וכל . המאמץ הרב שהושקע במפות הללו לא היה מכוון כלל למיפויה המדויק של העיר . הטענה כי ציירי המפות היו חסרי הכשרה טכנית וידע מספיקים , ולכן חסרות המפות כל קנה מידה ומרחק , אינה מתקבלת על הדעת . העיגול המושלם המסמל את חומרת העיר ברוב המפות , הריבוע במפת מרנפליה , או המעוין במפת קמבריי , בוודאי אינם מתיימרים להציגן באופן ריאליסטי ; מבט חטוף מראה שהמבנים המצוירים במפות אינם מנסים כלל לחקות את המציאות וכי הרחובות , המשורטטים בשני קווים ישרים מצטלבים , אינם מנסים לעקוב אחרי פיתוליהם של הרחובות בירושלים הצלבנית . לעתים קרובות מועברים מבנים ממקום למקום כדי לפנות מקום לחשובים מהם . אילו עשו עולי הרגל שימוש במפות הללו קרוב לוודאי שהיו תועים בדרכם . ברור , אם כן , כי לא היה כאן ניסיון לצייר מפה של העיר במובנה המודרני של המלה , מפה הנותנת תיאור מדויק ופרופורציונאלי של העיר על חומתה , בתיה ורחובותיה . מטרתן של המפות הללו היתה אחרת . הן צוירו על מנת ליצור דימוי מסוים של ירושלים — זו ירושלים המערבת מסורת נוצרית ומציאות צלבנית — ועל מנת להמחיש את השלטון הנוצרי המתחדש בירושלים של ישו . מבחינה זו שונה מעמדה של ירושלים משאר אתריה של ארץ הקודש . אמנם , המסורות הנוצריות תופסות מקום חשוב גם כתיאור האתרים הללו , אך יחד עם זאת ניכרת התעניינות גוברת במציאות הקיימת : בגיאוגראפיה , בהיסטוריה החילונית ובחיי היומיום . תופעה זו כמעט שאינה קיימת לגבי ירושלים של המאה הי"ב " . ציירי המפות ניסו להעניק למתבוננים במפות את התחושה כי ירושלים הצלבנית המתחדשת היא אותה ירושלים של כל המסורות וכל המאורעות שהתרחשו למעלה מאלף שנה לפני כן . לשם כך בחרו להציג את האתרים המקודשים למסורת הנוצרית ולצדם המבנים הצלבניים החשובים . עניינם לא היה בהצגת העיר לפרטי פרטיה או בציור המבנים בצורה ריאליסטית , והעיר שציירו לא היתה העיר שנגלתה לנגד עיניהם י שכן בין האתרים ישנם רבים המציינים את מקומות התרחשותם של סיפורים מקראיים שהיו חלק בלתי נפרד מן המסורת הנוצרית י כך נקרא לעתים שער דויד ( הוא שער יפו ) בשמו המקראי 'שער הדגים' ( נחמיה ג ג ;( הדרך לבית לחם קרויה 'דרך בית לחם אפרתה ; ' בית לחם מכונה 'בית לחם יהודה' ונכי צמויל — מצפה . צפונה מעט לכנסיית מרים בעמק יהושפט מצויה , Hay הלא היא עי , ולידה רועה יעקב את עדריו . ירושלים מוצגת במפות המהודרות הללו כעיר מפוארת שהיא עירוב של היסטוריה ומציאות . זהו דימויה של ירושלים שאותו רצו הציירים להעביר לנוצרים שמעבר לים , מראה שהלהיב ללא ספק את הדמיון . המביט במפות הללו , על שלל צבעיהן ועיטוריהן , רואה לנגד עיניו עיר בעלת בניינים מפוארים שבה שולטים צריחיהן של הכנסיות הרבות ; עיר צלבנית אפופה במאורעות העבר וקורנת f רריכט , מפות , ( 1891 ) עמ' ; 12-11 גישה זו נוקט גם . ( 1985 ) , pp . 510-521 Associationof American Geographers , LXXV ( 4 ) Space in Medieval World Maps ' , Annalsof the David Woodward , 'Reality , Symbolism . Time and וודוורד טוען שמטרתן של מפות העולם שצוירו בימי הביניים לא היתה לספק מידע גיאוגראפי אלא להעביר מסרים דידאקטיים , היסטוריים ודתיים ( ראה במיוחד עמודים Mittei / iks Instituts fur 6 ' sterreichische Weltbildes unter dem Einfluss der Kreuzziige' , P . Kletler , 'DieGestaltungdesgeographischen / 7 _AT 7 6 . ( 515-512 ungen _Geschichisforschunt ; , lxx ( 1962 ) , pp . 304-310
|
|