|
|
Page:347
אמנות זעירה כריכת השנהב של כתב היד המאויר המכונה 'ספר התהילים של המלכה מליסנדה' ( ראה לעיל , על הציור הזעיר ) היא יצירת מופת של האמנות הזעירה הצלבנית המוכרת לנו היום . תולדות הכריכה זהות לאלה של כתב היד וסביר להניח ששני לוחות השנהב שלה גולפו בירושלים בסמוך לאיורו של כתב היד , דהיינו בין השנים 14 " . 1143-1131 אכן , תוכן הסצינות המתוארות על גבי הכריכה מתאים לסוג הספר ( תהילים ) ועיצובן מעיד על שילוב של יסודות מערביים , ביזאנטיים ומקומיים , בדומה לציורים בכתב היד . שני לוחות הכריכה ( איורים ( 28 , 27 מעוצבים באותו מכנה עיטורי : גבעולים ועלים מסוגננים מסתרגים בסריג צפוף , המורכב מצורות רבות ומגוונות ( בלוח הקדמי שזורים בו גם דגים וציפורים ) על פס מסגרת צר מסביב לכריכה . כל אחד מן המשטחים המלבניים המרכזיים של שני הלוחות נושא כעיטור מרכזי שישה מדליונים גדולים . מסגרותיהם של המדליונים נוצרות על ידי סריג אחד מסוגנן , היוצא מן המסגרת המלבנית הכללית ומתפתל ללא הפסקה לאורך השטח כולו . בתוך המדליונים , וגם בפינות הנוצרות ביניהם לבין עצמם וביניהם לבין המסגרת המלבנית , מתוארות סצינות ודמויות , באופן שכל עיטור הכריכה דומה לשטיח המכסה את הרקע לחלוטין . במשטחי הכריכה משובצות אבנים , המוסיפות להם ברק וצבע . למרות דחיסות היסודות הבונים את עיטור הכריכה , הם מאורגנים כך שהנושאים המתוארים והמסר שלהם ברורים מאוד . הצורה הגיאומטרית המושלמת של המדליונים הגדולים , המסגור שלהם וגודלם לעומת הסריגים שמסביב , יוצרים היירארכיה ברורה בין הסצינות המתוארות בתוכם לבין אלה המתוארות מחוצה להם . אותו עיקרון היירארכי הנחה את האמן בחלוקת הסצינות בין הלוח הקדמי לבין האחורי . . 21 I , 20 K , 195 _'KV , _DU _> 147 148 קוחנל , ציורי העמודים ( הערה , ( 141 עמ' ' ' . 201-192 נרכש על ידי המוזיאון הבריטי בלונדון בשנת . 1845 7 O . M . D ; 1 l ( on , Catalogue of the Ivory : , 7 * . Carvingsof the Christian Era in the British Museum , bG . N ; Mine / alter , Berlin 1965 , no . 90 , pis . 124 . 125 _Slwnbock , DerKirch _/ ichePrachleinbandimfruhen London 1909 , nos . 2 X / 29 . pis . XV / XVI ; I ? הצלבנים , עמ' . 542-538 קטע הקפלים המלביש את 'רגל המשחק' של מלאך הבשורה משער שכם דומה אמנם דמיון חיצוני לקפלי הבגד של מרגךטה מבית לחם , כפי שמציעה האנט . אך בצד הדמיון המוטיבי מסתמן הבדל סגנוני משמעותי : קווי _n 'v' המאפיינים את הקטע הם הרבה פחות נוקשים וגיאומטריים , הרבה יותר רכים וחופשיים מאשר אלה של הקדושה מבית לחם . כתוצאה מכך נראה הבד משער שכם מלא , אבל גמיש יותר מזה שבבית לחם . ייתכן שההבדלים האלה הם הבדלים שבין אמן ביזאנטי ( בשער שכם ) לבין אמן שהעתיק דגמים ביזאנטיים ( בעמוד הזה של בית לחם 14 \( בסיכום , הציור הצלבני נשלט על ידי השפעה ביזאנטית בת הזמן 1 זו באה לידי ביטוי הן בהעתקת דגמים כיזאנטיים , עד כדי השתעבדות ואובדן הזהות _בכתבי היד והאיקונות הצלבניות , והן במעורבות ישירה של אמנים כיזאנטיים מן הכירה עצמה או ממרכזים אחרים ( כגון קפריסין או דרום איטליה ) בציור המונומנטאלי . בשני הסוגים מדובר בהכרה מצד האמנים הצלבניים באופנה ובעליונות של הציור הביזאנטי .
|
|