|
|
Page:316
קיימים כבר במאה הי"ב , בהתחשב בדוגמאות המקבילות שנביא בהמשך ( הקאפלה של הלנה הקדושה וכנסיית המנזר בעמק המצלבה . ( כיוון האורך הודגש במאה הי"ב גם על ידי שני פתחים בקיר המערבי , שיצרו יחד עם האפסידים במזרח את הציר מזרח מערב המאפיין כנסיות בסיליקאיות . התוכנית המשולבת הזאת אופיינית לאדריכלות הביזאנטית של התקופה הבתר איקונוקלאסטית , אם כי ניתן למצוא את ניצניה כבר באמנות הביזאנטית המוקדמת , בתקופת הקיסר יוסטיניאנוס . _' היא מגיעה לשיא התפתחותה במאות הי' והי"א , אז היא מופיעה בליווי תוכנית עיטורית במוזאיקה , מבוססת על אותם עקרונות _היירארכיים וליטורגיים כמו המבנה עצמו . - במאה הי"ב בנו הארמנים סמוך לכנסיית הקבר קאפלה המוקדשת להלנה הקדושה , אמו של הקיסר קונסטנטינוס הגדול . היא מצויה ממזרח לבסיליקה הצלבנית , במפלס נמוך יותר ממנה , מעל לקריפטה של מציאת הצלב . הקאפלה נבנתה על פי אותה תוכנית ריכוזית , מבוססת על ארבעה עמודים מסיביים ונמוכים יחסית , הנושאים כיפה במשולשים קמורים והנתונים בתוך רבוע שכיוונו מזרח מערב ; כיוון זה נוצר על ידי האפסידים המסיימים את אולם התווך ואת הסיטראות במזרח ( האפסים הדרומי מבוטל על ידי הכניסה לקריפטה . ( גם לכנסייה הזאת שלוש שורות של מפרצים , כמו לקתדראלה של יעקב הקדוש ; הכיפה ממוקמת במפרץ המרכזי , מעל ארבעת העמודים החופשיים , וכך נוצרת מרכזיותו של המבנה . העמודים נושאים כותרות ענקיות ( שתי כותרות סל ושתי כותרות קורינתיות , ( דומות להפליא לכותרות של מסגד אלאקצא ( היום במוזיאון הר הבית . ( לאור דמיון זה ניתן להגדירן spoiia _^ ( פריטים בשימוש משני ) ולשייכן לתחילת המאה הח . ' בשנות השבעים של המאה הזאת גילה דן בהט כנסייה צלבנית נוספת ברובע המוסלמי של ירושלים , שהוא מזהה אותה עם כנסיית יוליאנוס הקדוש המוזכרת במקורות . '' אם נכון השחזור שלו ושל גיורא סולר , ואם נכונה ההנחה שהיתה לכנסייה כיפה מעל המפרץ המרכזי , יש לשייך את הכנסייה הזאת לטיפוס המתואר כאן . שורת המפרצים הראשונה במערב , שהיא צרה יותר מיתר המפרצים בכנסייה , שימשה כנרתקס , כך ששלוש השורות הנותרות הן בעלות צורת רבוע , דהיינו צורה ריכוזית , מוכתרת בכיפה , המאפיינת גם את הכנסיות הארמניות של המאה הי"ב בירושלים . הכנסייה דומה מאוד ביחסים בין חלקיה , במידותיה ובחלוקתה הפנימית לכנסיית ירמיהו כאבו עוש , שם חסרה רק הכיפה להשלמת הדמיון " . גם מיקום אחת הכניסות ( אולי הכניסה הראשית ) בחלק הדרומי של הכנסייה — באותה שורת מפרצים שבה ממוקמת הכיפה — משותף לקתדראלה הארמנית , לכנסיית יוליאנוס הקדוש ולאבו עוש . ייתכן שההשראה לבניית המבנים האלה באה מארמניה ( או מגיאורגיה , ( שם נעשה שימוש נרחב בדגם הביזאנטי הזה _* . י עם זאת , לפחות מבנה אחד מאותו סוג כבר היה קיים כירושלים , קרוב לוודאי עוד לפני בואם של הצלבנים . הכוונה לכנסיית המנזר בעמק המצלבה במערב ירושלים , שנבנתה על 34 _קראוטהיימר , במיוחד עמ' 251 ואילך , 299 ואילך , 349 ואילך , ושם ביבליוגראפיה נוספת . Jf ראה הערה ( 1978 ) , pp . _72-XO re ' cem merit de ' couverte a Jerusalem' , RB , LXXXV D . Bahat & G . Solar , 'Une c ' glise croisec 6 . 31 י '" Vincent-Abel , £ _mma « . ? ( note 22 ) קראוטהיימר , במיוחד עמ' 338 ואילך Georgia , London 1979 , esp . pp . 59-220 _Mepisashvili & V . Tsintsadze , The Artsof Ancient afters inArmenien , Berlin I _98 \ , esp . pp . 58-KQ ; R . _Mnazakanjan & N . Stepanjan , Kunsi des Mitiel- b . Brentjes , s . ;
|
|