sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website

ה

Page:302

( אלמנצורה ועין חרוד ) וביודעין לא נסמכה על זו של האיובים . הזיקה בין רעיון הג'האד לרעיון ירושלים נותקה , אפוא , משנעלמו הנסיבות ההיסטוריות שבהן צמחה . אף על פי כן , מקומו של רעיון ירושלים היה שמור לו בתודעה המוסלמית . הספקות שהיו נפוצים בעבר בחוגי חכמי הלכה באשר לקדושתה נעלמו כמעט לחלוטין מתוקף הג'האד של המאות י"ב-י"ג . רק חכמי הלכה חנבליים קפדניים , כגון אבן תימיה ואבן כת'יר ( בני המאה הי"ד , ( עירערו על האותנטיות של המסורות שעליהן נסמך הטיעון לקדושת העיר * . אפילו אלה לא שללו את קדושתה של העיר מכל וכל . אבן תימיה הונע יותר , כנראה , על ידי החשש שמא תתפוס ירושלים את מקומן של מכה ומדינה מאשר על ידי התנגדות למקומה בהיירארכיה של ערי הקודש " . אגב , חשש זה היה משולל כל יסוד . תעמולת הג'האד , כפי שראינו , לא שינתה את ההיירארכיה הזאת , שבה תפסה ירושלים מקום שלישי , ובתור שכזו גם יציגוה בימי הממלוכים " . למלוא אורך התקופה הממלוכית ( 1517-1250 ) נמשכה הפריחה של ספרות פצאאל אלקדס ו ידועים לנו לפחות שלושים חיבורים מסוג זה שחוברו על ידי מיסטיקנים וחכמי הלכה מכל האסכולות , לרבות הנבלים . " תנועת העלייה לרגל לירושלים ( שנקראה כמקודם זיארה , כלומר : ביקור , ולא חג ( ' לא הואטה ורבים מן העולים אף התיישבו בעיר דרך קבע או הסתופפו בה לפרקי זמן ניכרים . " הסלטאנים הממלוכיים , ששקודים היו על שמירת יוקרתם כשליטים אדוקים בדת , המשיכו להקים בה מדרסות ובתי צופים ולהעניק בה הקדשים ( אוקאף " _' . ( אף על פי ששקיעתה הכלכלית של ארץ ישראל באותה תקופה לא פסחה על עיר הקודש , רעיון קדושת ירושלים נשאר , אפוא , רב עוצמה כמקודם . לסיכום , עלייתו של רעיון ירושלים לגדולה באסלאם של המאות י"ב-י"ג היא במוכן מה תופעה חריגה , שאין לה אח ורע בתולדות העיר בתקופות אסלאמיות אחרות . אולם היה לה גם חותם קבע לדורות . אמנם , ההתפתחויות של תקופת מסעי הצלב לא היה בהן כדי להפוך את העיר למרכז ( רוחני או אחר , ( ואף לא העשירו את מחשבת האסלאם ברעיונות חדשים . אף על פי כן היה בהן כדי לחזק את מעמדה של אלקדס בהיירארכיית המקומות הקדושים ולשים קץ לוויכוחים ולספקות בדבר עצם קדושתה . זוהי בסופו של דבר אחת ההשפעות הנדירות שהיתה לתופעת מסעי הצלב על דת האסלאם . A Muslim Iconoclast on the _P'rn / ; _JAT ( 1936 ) . pp . 1-21 Merits o ! ' Jerusalem and Palestine ' . JAOS . LVI CD . Matthews , , , _n , _rPKn _^ , 7 W 7 J >/ f עמ' . 280 וראה גם : חסון , ירושלים , עמ' . 303 _מת'יוס ( בהערה הקודמת , ( עמ' . 12-10 , 8-7 ראה במחצית השנייה של המאה הי '' ג , אלכנג'י אלצופי , פצאאל בית אלמקדם , כת '' י _טיבינג ן , 26 דף 65 ב , 74 א74- ב , 76 א , 79 א ; אלמכנאסי , פצאאל בית אלמקדס , כת"י טיבינגן , 26 דף 2 ב _, ו 6 ב ; במאה הי"ד : אבן פרכאח , ( 1936 ) עמ' ; 59 שהאב אלדין אלמקדסי , מת'יר אלעראם , כת"י דמשק _טאהריה — _תאריח' , 720 עמ' ; 2 כמאה _הט"ו.- _אלסיוטי , כתרגום . 1 . _Rcynohk , TheHislory ofthe Temple of : _^ _HKX Jerusalem , London I X 36 . pp . 270-271 ( לכל אלה ראה : _DJ חסון , ירושלים , עמ' . ( 304-302 876 ; 11 , / . / 7 < TO / _w / r . II . Weimar 1902 . pp . 1 30- I 36 ; 162 . 163 . C . Brockelmann , Gcschichle dcr Arabischen '" . ק ; pp . 128 . 164 , 214 165 ; ibid .. Supplement . I , Leiden 1937 , אלעמרי , מסאל ך אלאבצאר , א , קאהיר , 1924 עמי 156-148 ; כת"יטיבינגן 26 ( שלושה חיבורי פצאאל ;( אבן פרכאח , ראה לעיל ; אי אשתור , תרביץ , ל ( תשכ"א , ( עמ' ; 214-209 אבן טילון , אל ק לאיד אלג'והריה , א , דמשק עמ' וו . נ " אשתור , ירושלים , עמי . 88-86 ראוי לציין , עם זאת , כי חכמי דת וצופים מפורסמים לא נכללו בין אותם שהתיישבו בעיר . י" שם , עמי . 83-81

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help