|
|
Page:291
ההיסטוריון הבגדאדי עבד אלרחמן אבן אלג'וזי , ממקורבי נור _אלדין , שעמד עמו בקשר מכתבים הדוק : 'הוא עמד כבר לפנות לכיבוש ירושלים , אולם המוות הכריעו בפתע 22 . ' לא בלי סיבה מבכה אפוא עמאד אלדין את אדוניו : ( 1174 ) 'כלום לא הבטחת לירושלים כי שחרורה ממשמש ובא ... ? ועתה , מי יצילנה מביזיון אויביה \ ' ? פעולתו של השלטון הושלמה בימי נור אלדין על ידי תעמולה רשמית למחצה , שנועדה להשריש בדעת הקהל מידע על ירושלים וקדושתה . תעמולה זו הושתתה בעיקרה על הז'אנר הספרותי של ' שבחי ירושלים' ( פצאאל אלקדס , ( שתחילתו , כאמור , בראשית המאה הי"א , ותקופת פריחתו הראשונה תמה עם אבו אלקאסם אלךמילי , שנהרג בירושלים בעת הכיבוש הצלבני . במחצית הראשונה של המאה הי"ב לא נכתב כל חיבור מז'אנר זה , דבר המעיד יפה על האדישות המוסלמית לגורל העיר . 24 עדות מעניינת עוד יותר לאדישות זו מצויה בשולי כתב היד של חיבור הפצאאל העתיק ביותר , הוא חיבורו של אבו בכר אלואסטי , המכיל רישומים ( אג'אזאת ) על המועדים השונים שבם נקרא כתב היד בפומבי . הקריאה הפומבית האחרונה במאה הי"א היתה בשנת 482 ) 1089 / 90 להג'רה ) ומכאן ואילך חלה הפסקה ארוכה , בת למעלה מחצי מאה . הקריאות הפומביות מתחדשות רק בינואר 1147 ( בדמשק ) וביוני 1152 ( בבגדאד - . ( ברור שהעיתוי , שנתיים לאחר שהועלה רעיון כיבוש ירושלים על ידי זנגי , אינו מקרי כלל ועיקר . זוהי עדות ברורה להד שעורר צעדו של זנגי , שליט מוצול וחלב , ועל האקלים הנוח יחסית בחוגי אנשי הדת , שבו עתיד היה לפעול בנו ויורשו . כמה שנים אחר כך חיבר חכם המסורות הדמשקאי ת'קת אלדין אבן עסאכר , תומך נלהב זה שנים של רעיון הג'האד וממקורבי נור אלדין , את חיבור פצאאל אלקדס הראשון בתקופת מסעי הצלב . כתב היד שלו אבד , למרבה הצער , אולם שמו המלא מדבר בעדו : 'שבחי מכה , מדינה וירושלים "; ' קדושתה של זו האחרונה נסמכת אפוא לקדושת שני המקומות הנערצים ביותר על האסלאם . יתר על כן , ניתן לשחזר חיבור זה באורח חלקי , בעזרת החלק הראשון של חיבורו של אבן עסאכר על ההיסטוריה של דמשק ' ) תאריח' _'oacr e המוקדש כרובו לשבחי אלשאם ( סוריה ארץ ישראל . ( אבן עסאכר מתעכב שם בפירוט יתר על שבחי ירושלים בכלל ( למשל , 'אוהב אללה את אלשאם יותר מכל ארץ אחרת ; אוהב הוא את ירושלים יותר מכל מקום אחר באלשאם ( ' ועל שבחי שני מסגדיה , מעיין השילוח וכיוצא באלה . לא במקרה מצטט המחבר בהקשר זה חדית' ( אפוקריפי , כמובן ) שבו מיוחסת לנביא מחמד האימרה כי מכל האסונות היכולים להתרגש על האסלאם , השני בחומרתו ( הראשון הוא מותו של הנביא עצמו ) הוא כיבוש ירושלים בידי הכופרים . באיחור ניכר מתחילה , אפוא , תחושת ההשפלה שבנפילת ירושלים לקנות לה שביתה . חלק ראשון זה של 'תאריח' דמשק' נקרא בעיר זו בפומבי כמה וכמה פעמים , החל בשנת , 1164 בפני קהל רב " . משתתפי העצרות הללו , כמו גם אלה שהשתתפו בקריאת חיבורו של אלואסטי בפומבי , הפיצו מן הסתם את הרעיונות לאחרים . יתרה מזאת , ידיעות הפזורות במקורותינו מלמדות 22 כתאב אלמנתטם , י , חידראבאד 1359 ( להגירה , ( עמי . 249 י 2 אבו שאמה , א , עמי 24 . 215 ראה : סיון , שבחי ירושלים , ודיונו של י' חסון , בקובץ : סוגיות בתולדות ארץ ישראל תחת שלטון האסלאם , ירושלים תשל"ז , עמ' ; 68-43 וראה גם : חסון , ירושלים . - ' '? אבו בכר מחמד בן אחמד אלואסטי , פצאאל אלקדס , מהדורת יי חסון , ירושלים , 1979 עמ' 6 . 3 , 1 ב סכט אבן אלגיוזי , עמ' : 7 . 336 אבן עסאכר , תאריח' דמשק , א , עמ' - " . 270 , 240 , 228 , 224-223 , 221 , 142-141 , 134 , 129 , 110 על פי אג'אזאת המצויות בעמ' . 629
|
|