|
|
Page:287
א נקודת המוצא לחקר תולדות ירושלים הצלבנית היא בהכרח מועד הכיבוש : 15 ביולי . 1099 כיצד הגיבו על כך המוסלמים ? המעיין במקורות ייווכח על נקלה כי , למרבה הפליאה , הכיבוש לא גרם בטווח קצר כל זעזוע , כל תחושה של השפלה דתית . הכרוניקות בנות הזמן מתארות את הכיבוש באורח עובדתי , יבש וקצר למדי . תיאורים אלה אינם שונים כהוא זה מתיאור כיבושן של ערים אחרות בידי נוסעי הצלב . הפליטים המוסלמיים שנמלטו מהשטחים הכבושים הותירו לנו שירי קינה ונהי לרוב , אך כיבוש ירושלים אינו נזכר בהם כלל . כיצד תוסבר שתיקה מוזרה זו לגבי העיר השלישית בקדושתה באסלאם ? אין ספק שתהפוכות הזמן מספקות לנו הסבר חלקי . העיר נכבשה על ידי אתסז התורכמאני מידי הפאטמים בשנת 1070 וחזרה ונכבשה על ידי הפאטמים בשנת ' . 1098 הכיבוש הצלבני , שבא אך שנה לאחר מכן , נתפס מן הסתם כשינוי חדש של שליטים , שינוי שאף הוא לא יארך זמן רב . ואכן , תחושה זאת בולטת במכתב משנת 1100 שנשתמר בגניזה של קהיר , ובו מצפה הכותב , יהודי צפון אפריקני השוהה במצרים , לכיבושה בקרוב של עיר הקודש בידי הוזיר הפאטמי אלאפצל . תחושה זאת מצאה סיוע בתפיסתם הכללית של המוסלמים לגבי מסע הצלב הראשון , שאת אופיו הדתי לא הבינו ; הם ראוהו רק כמעין המשך למסעי המלחמה הביזאנטיים בסוריה , שמאז ומעולם היו נעדרים אופי דתי . אולם אין בהסברים אלה כדי למצות את הבעיה . שהרי מחד גיסא הסתבר עד מהרה כי אין למצרים לא הכוח אף לא הרצון לכבוש בחזרה את שטחי ארץ ישראל וסוריה שנכבשו על ידי הצלבנים . הם ערכו בכיוון זה רק כמה מבצעים מהוססים וחלקיים , ואף הללו נסתיימו בשנת . 1105 לנוכח כישלונותיה של מצרים ואדישותה של אמירות דמשק , שכנתם הצפונית של הפראנקים , לבשה השליטה הנוצרית בארץ ישראל ובסוריה לאט לאט אופי של קבע בעיני דעת הקהל המוסלמית . עם זאת המשיכה דעת קהל זאת לגלות אדישות לגורל ירושלים למלוא אורך המחצית הראשונה של המאה הי"ב . מאידך גיסא , אמנם נכון שהמוסלמים לא תפסו את משמעותו הדתית של מסע הצלב , אך אלגיוזי , מראת אלזמאן , _כת"י פאריס , 1508 דף 46 וא146- ב . , ש"ד גויטיין , 'מקורות חדשים לגורל היהודים בעת הכיבוש הצלבני של ירושלים / ציון , יז ( תשי"ב , ( עמי = ) 136-135 היישוב _בארץ ישראל , עמי . ( 240-239 1 ראה : אבן אלקלאנסי , עמי ; 134 אלעטימי , עמי : . 373 ראה . עמאד אלדץ אלאצפהאני , ח'רידת אלקצר , ב . י האדישות שבה נתקבלו כיבושים אלה בסוריה בולטת במקורותינו : אבן אלק לאנסי , עמ' ; 99 סבט אכן פרק עשירי קדושת ירושלים באסלאם בתקופת מסעי העלב עמנואל סיון
|
|