|
|
Page:269
העולמות . ' י נ ציון היא מרכז העולם — הנקודה האמצעית — כפי שהקו האמצעי הוא מרכז שבע ספירות הבניין בעולם הספירות : כמקום גיאוגראפי משמשת ציון , בהיותה מרכז העולם התחתון , כסמל לספירת יסוד , היא מרכז בעולם הספירות . לאור ניתוח זה יש להבין את דברי ר' עזרא בפירושו לשיר השירים ו 5 כ 'הקר האמצעי , שהוא קדש אל הקו האמצעי שהוא ממ"ה = ] ממידת הרחמים ] והוא ציון וכן הוא אומר מציון מכלל יופי אלהים הופיע' [ תהלים נ ב . [ הקשר בין ציון והקו האמצעי איננו חידוש של ר' עזרא י בפירושו לאגדות הוא מביא בשם החסיד — דהיינו ר' יצחק סגי נהור מורו — את הדברים הבאים על ציון : - 'כי הוא הקו האמצעי כמו המשכת החיות וההשקאה הנמשכת מן המוח לחוט השדרה ומשם מתפשט לגידים אילך ואילך . ' שתי המערכות הסימבוליות הקשורות לירושלים וציון , הסימבוליקה המינית והסימבוליקה של המרכז , המופיעות בבירור בכתביו של ר' עזרא מגירונה , הן הן הדפוסים העיקריים בהתפתחות הסימבוליקה של הקבלה התיאוסופית . אמנם , אפשר למצוא סטיות לא מעטות מדיוניו של ר' עזרא בפרטים מסוימים , וכמובן הרחבות ופיתוחים , אולם חידושים ענייניים בדיונים על משמעותן של ירושלים וציון מצויים רק באסכולה קבלית אחרת , הקבלה הנבואית , ועל חידושים אלה נרחיב את הדיבור כהמשך . מן הראוי לסקור עתה כמה דיונים המופיעים אצל מקובלים ששאבו בלי ספק מדרכי המחשבה של מקובלי גירונה . אף על פי שכבר ר' יצחק סגי נהור זיהה את ציון עם הקו האמצעי , דהיינו יסוד , אפשר למצוא בין מקובלי גירונה משמעות אחרת לשם ציון , והיא סמל לספירת מלכות . סביר להניח כי כבר ר' עזריאל מגירונה ( במחצית הראשונה של המאה הי"ג ) הלך בדרך זו ? בפירושו לאגדות התלמוד אנו קוראים - "< 'ופי' ירושלים ששם יראה שלום ופי' ציון ששם ציון לכל המצויינין בגבול . ' כפי שהציע כבר תשבי _^ , אפשר לפרש את הביטוי 'ציון לכל המצויינץ בגבול' כרמז לספירת מלכות , שהיא האחרונה במערכת הספירות ומכאן שציון סמל היא למלכות . אולם דברי ר' עזריאל בהמשך , 'ואלה השמות ראויים לאמ' במדות שהשם נודע ונגלה בהם ופעמי' נקראת כנסת ישראל ציון מפני שהיא : נדפס בליקוטי שכחה ופאה , דף יא ע"ב . 24 המונח 'נקודה אמצעית' בהקשר למאמר במסכת יומא מופיע גם אצל חברו של ר' עזרא , הרמב"ן ; ראה בפירושו לאיוב לח ו , מהדי חי שעוועל , כתבי הרמב"ן , ירושלים תשכ"ג , א , עמ' קטז . f - מהר' שעוועל , עמי תקיב . יש להעיר כי בשני מאמרים אחרים גורס ר' עזרא כי ארץ ישראל בכללותה היא היא כנגד הקו האמצעי או הקו הפנימי ; ראה כפירושו לאגדות , ליקוטי שכחה ופאה , דף טו ע"א , ובתשובה של רי עזרא שנדפסה על ידי ג' שלום , 'תעודה חדשה לתולדות ראשית הקבלה , ' ספר _ביאליק , _תל אביכ , תרצ"ד , עמ' 1 162-161 אידל , 'ארץ ישראל' ( לעיל , הערה , ( 9 עמ' . 178-177 לעומת זאת כותב ר' יעקב כן ששת , גם הוא ממקובלי גירונה , בספרו האמונה והבטחק : 'טבור הארץ מכוונת כנגד הקו האמצעי הנקרא ירושלים של מעלה והוא כח מלכות בית דוד' ( מהדי שעוועל , כתבי הרמב"ן , ב , עמי שפה . ( בניגוד להקבלה בין הקו האמצעי ובין ציון — יסוד או תפארת — מזוהה הקו האמצעי כאן עם ספירת מלכות דווקא ועם ירושלים , והשווה גם דבריו שם , עמי שסז . לעומת זאת , בעמי תמג מסמל הקו האמצעי את ספירת יסוד . סביר להניח כי דעתו של ר' יעקב בן ששת השפיעה על דברי ר' בחיי בן אשר בפירושו לדברים ג כד-כה ( מהד' שעוועל , ג , עמ' רנה : _< 'אעברה נא ואראה ; כיון שחננתני דעה שהשגתי הנקודה האמצעית למעלה , יגדל נא חסדך עמי ואראה את הארץ הטובה שהוא הנקודה האמצעית של מטה , ההר הטוב הוא ירושלים שהוא הקו האמצעי של הארץ הטובה והלבנון — הוא בית המקדש והוא האמצעי של ההר הטוב . ' ' - " פירוש האגדות , כ"י פרמא , 1390 דף 13 וב . 7 נ מהד' תשבי ( לעיל , הערה , ( 17 עמ' . 30 *• שם , הערה . 3
|
|