|
|
Page:267
הפעם משמש המבנה המיוחד של בית המקדש בירושלים סמל לתהליכים הקשורים לישועת הנפש : הטבילה , הישועה והאיחוד עם מקור . גם כאן , כמו במאמרים על ירושלים בסופיה , מתלווה להזכרתה של ירושלים נימה מינית ברורה . סביר להניח כי מסורות יהודיות עתיקות , שכנראה רק במקצתן הגיעו אלינו , ואשר בהן ירושלים היא סמל לישות נקבית בקצה הפלירומה האלוהית , השפיעו על היווצרות הסימבוליקה הקבלית של ירושלים וציון . בספר הבהיר אין למצוא דיון משמעותי ושיטתי על ירושלים וציון " , וכך הדבר גם בחיבורים של ר' יצחק סגי נהור אשר הגיעו אלינו . לעומת זאת נידונה המשמעות הסמלית של ירושלים וציון בכתביו של ר' עזרא מגירונה שבספרד , בשליש הראשון של המאה הי"ג . בפירושו לשיר השירים ד ו כותב ר' עזרא : אלך לי אל הר המור — זו ירושלים . ברכה בירושלים אשר בהר המור . ואל גבעת הלבונה — זה הר ציון . ודומה ירושלים למה שהוא אדום . המשל על מ"ה [ מידת הדין , [ שנאמר צדק ילין בה [ ישעיה א כא , [ והר ציון בגבעת הלבונה מדת הרחמים . אין ספק שר' עזרא רומז כאן לשתי הספירות חסד — לובן — הר הלבונה — ציון — מדת הרחמים : גבורה — אודם — הר המור — ירושלים — מדת הדין . סביר להניח כי לסמלים הנמצאים במאמר זה יש גם נימה _ארוטית ; במקום אחרי בפירוש לשיר השירים נאמר על זריעת הזרע : 'כי הדכורא מתגבורת טפת הזכר שמזריע לובן אחר שתזריע הנקבה אודם . ' לפנינו הצבעים לובן ואודם כסמלים לזכר ונקבה , דהיינו חסד וגבורה . ושוב כותב ר' עזרא בפירושו לאגדות התלמוד . '' 'במסכת נדה -.שלושה שותפין יש בו באדם וכר ואביו מזריע לובן ואמו מזרעת אודם , ר"ל זרע האם אדום כי הוא מצד הדין וזרע האב רומז לרחמים הוא לכן . ' האופי הארוטי של היחסים בין ציון וירושלים נמצא גם במאמר אחר , אף הוא בפירוש האגדות לר' עזרא . בכותבו על מצב הקשר בין הקדוש ברוך הוא ובין ירושלים בזמן הגלות , הוא אומר : " ראה : ספר הבהיר , מהד' ראובן מרגליות , ירושלים תשלח , סימן לח , עמ'יח , שם נאמר כי שערי ציון הם ימצד הרעה . ' בסימן קכ , עמ'נג . ציון היא סמל של עיר דויר , דהיינו מלכות . דיונים מפורטים על 'ירושלים' בראשית הקבלה ראה : פדיה , פגם ותיקון , פרק ג , פיסקה ב . _' ' מהד' ח' שעוועל , בתוך : כתבי _הרמכ"ן , ב , ירושלים תשכ"ד , עמ' תצה . 111 שם , עמ' תקלד . הדיון מופיע גם בפירושו של ר' עזרא לאגדות והשפיע גם על רי בחיי בן אשר . ראה : א' גוטליב , הקבלה בכתבי ר' בחיי בן אשר , ירושלים תש"ל , עמ' 61-60 והערה 105 שם . וראה גם בביאורו של ר' מנד / ם רקנטי על התורה , ירושלים תשכ"א , ריש פרשת כי תזריע . "' נדפס בליקוטי שכחה ופאה , פיררא שי"ו , דף יד ע"א , וראה גם בביאורו של רי מנחם ריקנטי לתורה , דף יא עי'ד . על ספירת חסד וגבורה כזכר ונקבה ראה כבר בביאורו של הראב"ד על דו פרצופין , שנידון אצל שלום , מקורות הקבלה , עמ' ; 218-217 רכן : אידל , הקבלה . היבטים חדשים , עמ' . 136-128 הסימבוליקה של דו פרצופין כרמז לספירות חסד וגבורה אופיינית לקבלה הפרובאנסאלית ולאלה שהלכו בעקבותיה : לעומת זאת , באסכולה הקבלית של הרמב"ן , רומז הביטוי דו"פרצופין לספירות תפארת ומלכות . ' 7 ליקוטי שכחה ופאה , דף ו ע"ב ( מסכת תענית . ( נוסח זה עדיף על הגירסה המצויה אצל ר' עזריאל בפירושו לאגדות , מהדי יי תשבי . ירושלים תש"ה , עמ' , 30-29 שם לא נזכר הזיווג ; אין לראות במלים 'לא אזדווג' תוספת מאוחרת , כיוון שמצאתי אותן גם במובאה מפירוש האגדות לרי עזרא המופיעה בחיבור שנכתב כבר במחצית השנייה של המאה הי"ג ; ראה כפירוש התפילות האנונימי שנמצא , בין היתר , בכ"י פריס , 848 דף 12 ב . ר' עזרא או מקורותיו פירשו את השורש 'בואי אשר במובאה מהתלמוד כלשון זיווג . על הרקע
|
|