|
|
Page:154
למדי ;( ויש שהוא נקרא גם בתואר 'קאסטלאנוס של ירושלים . ' אין ספק שמדובר באחד התארים הראשונים שנוצרו בממלכה בכלל , עוד בטרם חלה הפרדה ברורה במערך הסמכויות . ואמנם , ככר בשנת , 1110 כלומר אחת עשרה שנה לאחר כיבוש העיר כידי הצלבנים , מופיע אדם בשם אנזלם , ( Ansdm ) הנושא תואר 'שומר מגדל דויד . ' יי התואר חסר עדיין גיבוש מלא , אפוא , אולם הוא האבטיפוס של התואר שיופיע מאוחר יותר . באותה עת , כעשר שנים לאחר הכיבוש הצלבני , ירושלים היתה ריקה מאדם ונתונה לסכנה מתמדת של התקפות מוסלמיות , אם של צבאות סדירים ואם של גדודי בדווים . קל להבין שבנסיבות אלו היה תפקידו של המפקד הצלבני , שהשתכן כאותה מצודה שפונתה על ידי המפקד המצרי האחרון , אפתח'אר אלךולה , ביולי , 1099 מן החשובים והאחראיים ביותר . אמנם , הוא לא היה כנראה מפקד הגייס המלכותי , כלומר , הגייס הפיאודאלי של האבירים , מאחר שזה היה נתון לפי החוק הצלבני בידי הקוניטאבל או המארישאל של הממלכה ; אולם יש להניח ש'מפקד מגדל דוידי היה ממונה על חיל המצב של העיר , ששכן במצודה . יתר על כן , קירבת מצודת העיר לארמון המלך בוודאי העניקה לתפקיד זה משמעות מיוחדת . הסמכויות הצבאיות של ה'קאסטלאנוס' בלטו בייחוד בתקופות סכנה , שעה שצבאות הצלבנים נמצאו במסעות מלחמה , וזה היה מצב רגיל למדי — שעה שכל המסוגל לשאת נשק נמצא הרחק מן העיר . על הקאסטלאנוס נפלה אז האחריות לשמור על העיר . באשר לפיקוד הצבאי , יש לשער שבעוד שאצילי המלוכה ואביריה , כווסאלים ישירים של מלך ירושלים , היו בפיקודו של הקוניטאבל , נמצאו גייסות אחרים באחריות הקאסטלאנוס . ידוע לנו _שהסניודיה של ירושלים , כלומר , העיר המלכותית וסביבתה , היתה חייבת להעמיד לרשות המלך גייס צנוע למדי של 41 אבירים בלבד , נוסף על עוד 500 רגלים . 14 לעומת מספר זה , הנראה נמוך מאוד , הרי העיר ירושלים , כלומר , אוכלוסייתה הלא אצילית , ומוסדותיה הכנסייתיים היו חייבים להעמיד לשירות המלך גייסות גדולים למדי . המוסדות הכנסייתיים נתחייבו להעמיד 1 , 450 סרז'אנטים ( או 1 , 500 לפי מרינו סנודו , ( והעיר ירושלים עצמה 500 — סרז'אנטים ' \ 'סרז'אנטים' אלה , ששמם מורה על מוצאם ותפקידם ( מן המלה = serviens משרת , ( לא היו בהכרח רגלים , כפי שנאמר לעתים ; בחלקם הם היו גם פרשים , ( serjeants a chcvai ) אם כי לא בני מעמד האצולה , אבירים . מכל מקום , גייס של יותר מ 2 , 000 לוחמים היה לפי ממדי התקופה והמקום גייס גדול מאוד . שעה שהאבירים המלכותיים תושבי ירושלים החזיקו בוודאי נחלות ( פיאודה , ( אם בצורת נחלות קרקע , אם בהכנסות ממקורות שונים ( כגון מכס עירוני , מס שווקים , וכו — ( ' ואנו מניחים שחלק ניכר החזיק דווקא הכנסות כספיות בתור 'פיאודה'י" — הרי האחרים , הסרז'אנטים , היו גייס כלתי פיאודאלי , כלומר גייס של שכירים . מספרי הסרז'אנטים השכירים שהעמידו מוסדות הכנסייה הירושלמיים לרשות המלך עשוי לתת מושג על החשיבות היחסית של מוסדות אלה . בראש נמצאו הפטריארך וחבורת הקאנתיקים של כנסיית הקבר , שכל אחד מהם היה מחויב להעמיד 500 סרז'אנטים ; כנסיות מרים מעמק יהושפט והר ציון — כל אחת 150 סרז'אנטים ; מנזר העלייה השמימה בהר הזיתים , מנזר מקדש האדון ( שאינו זהה עם כנסיית 'מקדש האדון' — היא כיפת הסלע ) I ראה להלן , הערה , 18 והשווה . פראוור . מוסדות , עמי _25 h הערה . 18 , Lois , j . p . 421 M ; _1 nno 14 _ו 7 י ibciin . cc Sanuto . Liher _Scnclontm L ' icleliitm Ciuas . 1-1 / . . 1 . jean _(! 174 Bongars , Hunan 161 1 ( repr .. - . Jeru . s ; 11 eu 1 1972 ) , p . י 426 1 . י ] an _d'lbelin . I . 272 , Lois . 1 . _ . k י" על השימוש בכסף בתור פיאודום , ראה : פראוור , הצלבנים , עמי _fiinr . 81
|
|