|
|
Page:152
ירושלים ; הראשונה מתבצעת בעיר , אולם לא תמיד עוסקת בה , ואילו השנייה עוסקת בניהולה של ירושלים ממש . עובדת היות ירושלים בירה השפיעה על אופיה של העיר ; כאן נמצא ארמון המלך ובית המלוכה , מרכז השלטון של המדינה , ועובדה זו הביאה , בדומה למה שאירע לאחר מכן בעכו , לידי גיבוש מיוחד של אוכלוסי העיר . עצם נוכחותה של חצר המלכות הניעה את אצילי המדינה להתיישב בעיר או לפחות למצוא לעצמם מקומות מגורים בתוכה . כבירה ישבה 'אסיפת החצר' המלכותית ( Curia regis ) או 'אסיפת בית הדין העליון' , ( Haute Cour ) כפי שקראו הצלבנים למועצה העליונה של הממלכה , שבה השתתפו בנוסף על המלך ונושאי המשרות הרמות במרינה גם רבי האצילים , הסניורים , שהם הווסאלים החשובים ביותר של המלוכה ( ותיאורטית גם הוואסלים הנמוכים של בית המלוכה ) 1 וגם עובדה זו בוודאי דחפה רבים מהם , מטעמי נוחות ויוקרה , לעשות את הכירה לביתם . ירושלים היתה _, כאמור , מרכז של אדמיניסטראציה מלכותית בשתי רמות שונות : הרמה הממלכתית והרמה העירונית . אין אנו נזקקים כאן לראשונה , אולם מן הדין שנזכור את תרומת האדמיניסטראציה המלכותית לגידולה ועיצוב אופיה של העיר . ארמון המלך ונושאי המשרות הרמות שלטו מן המרכז הירושלמי של הממלכה . יש לשער שארמון המלך , אותה curia regis המסומנת בהבלטה במפת ירושלים מן המאה הי"ב , היה מקום האסיפה של גדולי האצולה הצלבנית , שבה נחתכו העניינים החשובים ביותר במדינה , כגון תוכניות מלחמה ושלום , נישואין בבית המלכות , שנתלווה להם אופי או לפחות היבט מדיני ! אישור הענקת סניוריות ליורשי הסניורים ; פסקי דין במשפטים שבין גדולי האצולה ; ואישור נישואין לאלמנותיהם . זמנן של האסיפות הללו לא היה קבוע , אולם יש לשער שעל פי המסורת האירופית התקיימו פעמים אחדות בשנה , לרוב בסמוך ואף בזיקה לחגים הגדולים של הלוח הנוצרי — פסחא באביב וחג המולד בחורף . לאסיפות אלה הוזמנו להלכה כל האצילים החשובים של המדינה , כל אלה 'שהחזיקו ישירות ( את רכושם ) מן המלך' לפי ההגדרה הפיאודאלית . אחרי שנות השישים של המאה הי"ב , על פי שינוי שחל בחוקה הצלבנית , הוזמנו אליהן כל אצילי הממלכה . אולם , כפי שאפשר היה לשער על פי חשיבות הדברים שנדונו בהן , הן היו רחוקות מאסיפות ענייניות גרידא . היו אלה בראש ובראשונה מיפגשים של אצילים שיחסי אחווה וקשרים פיאודו וסאליים קשרו אותם איש לרעהו . במיפגשים אלה בא לידי ביטוי המושג 'משפחה' או 'בית האדון , ' שהוא מסימני ההיכר של החברה האבירית . בימות חג השתתפו באי האסיפה האצילים , על מלוויהם ומשרתיהם , בתפילות בכנסיות העיר , וכמובן גם במשתאות שהיו מלווים כנסים מסוג זה . הנוכחות המלכותית ופעילותה של האדמיניסטראציה השפיעו ללא ספק על חיי העיר . נושאי המשרות הבכירות , כולם בני האצולה , הטביעו את חותמם על העיר . בירושלים נמצא הסנישאל , ( Seneschal ) ששימש משנה למלך גם בפיקוד בצבא וגם בניהול אדמיניסטראטיבי ; הוא אשר קיבל את שבועת הנאמנות הפיאודאלית של הווסאלים , והוא ישב כממלא מקום המלך כראש בית הדין מפת כתב יד קמבריי _, ראה : פראוור , תולדות , א , עמ' ; 138 יראה להלן ככרך זה , הפרק 'מפית ירושלים בימי הביניים , ' מפה מס' . 1 _vvb _nV 7 v rvx'j _piim m "" _irv * . ( ligece Assise sur la ) ראה : . 1 . Richard . Le royaume latin de 00 ' Age , LXV ( 1959 ) . pp . 41- Noblesse et le regime feodal du royaumc Latin de Jerusalem , Paris 1953 , pp . 61-92 ; . 1 . Prawer , ? La ז ; 74 Jerusalem ' , Le וכן : פראוור , מוסדות , עמ' ; 45-36 הנ"ל , הצלבנים , עמ' . 129-128
|
|