|
|
Page:146
סנטה אנה ומנזרה ליד שער יהושפט וגם הכנסייה והאכסניה המרכזיים של הכנסייה היעקוביטית , היא כנסיית מרים המגדלית . כן נמצאו נכסי מסדר יוחנן הקדוש בקצה השכונה . צפיפות רבה היתה גם לאורך רחוב דויד , לפחות עד תחום הבזארים . ואין פלא בדבר , שהרי זה היה רחובה הראשי של העיר הן מבחינה תחבורתית והן מבחינה מסחרית , מה גם שבחלקו העליון נמצאה ההצטלבות שממנה פנו אל כנסיית הקבר . שלושת הבזארים המקבילים היו , כמובן , מרכזה וטבורה הכלכלי של העיר . מיקום הדלפקים של חלפני הכסף המזרחיים בצפונם , במקום הצטלבותם עם רחוב דויד , יצר כאן קשר נוח לנוצר" המזרח ולעולים לרגל מביניהם שהגיעו מארצות האסלאם , ומטבעות מוסלמיות באמתחתם . הזכרנו כבר לעיל את 'הרובע המזרחי' של העיר , שהתבלט כסימטאותיו המפותלות והצרות צפונה מרחוב יהושפט , שתחם את הר הבית מצפונו . הרושם הכללי הוא שהרחובות הקרובים להר הבית , למערבו ולדרומו , היו פחות צפופים ביישובם מאשר השכונות האחרות , אם כי אפשר שאין זה אלא בבואה של המקורות שהגיעו לידנו . שלושה מרכזים קבעו את האופי המדיני והצבאי של העיר : מצודת העיר וארמון המלך הסמוך ; המטה הראשי של מסדר יוחנן הקדוש במבואותיה הדרומיים של כנסיית הקבר ; והמטה הראשי של הטמפלארים במסגד אלאקצא . מרכזים אלה בוודאי עוד נזקקו לצורכיהם לשטחים נוספים מחוץ לרובעיהם , בייחוד בשביל סוסיהם ובהמות המטען האחרות , גמלים וחמורים והציוד המלחמתי . אין אנו יודעים על כך פרטים : במאה הי"ג צוינו אורוות מסדר יוחנן ליד כנסיית סטפאן הקדוש שלפני שער שכם , וספק אם בהמות המלחמה והמשא של הטמפלארים יכלו להסתפק באורוות שלמה שבהר הבית . יש להניח שהיה להם שטח נוסף כלשהו מחוץ לחומות לצרכים אלה . בין מוקדי הכוח יש גם למנות את פטריארך ירושלים , ששלט על רובע שלם בתוך העיר , לא בחינת בעלים אלא בחינת סניור בעל סמכויות מדיניות ומשפטיות . האחדות האדמיניסטרטיבית של הבירה , בניגוד לערים גדולות אחרות כמו צור או עכו , השפיעה על המערך הכלכלי של העיר . מאחר שלא נוצרו כאן רבעים אוטונומיים , ששאפו גם לאוטארקיה כלכלית , הרי המערך הגיאו כלכלי של ירושלים היה רציונאלי יותר מאשר בערים אחרות . יתר על כן , כפי שצוין , אפשר שהשימוש ברחובות או ברבעים מסוימים משקף למעשה סדר דומה , שהיה קיים עוד בתקופה המוסלמית הקדומה — תקופה שלא נודעו בה אוטונומיות עירוניות . עמוד השדרה הכלכלי של העיר היה רחוב דויד שירד , כמו בימינו , מן המצודה להר הבית , שינה את שמו בחלקו המזרחי ל'רחוב המקדש' והסתיים ב'שער המפואר' בכניסה להר הבית . החלק המסחרי העיקרי של הרחוב היה , כנזכר לעיל , מערך שלושת הבזארים המקומרים , הניצבים לרחוב דויד ומהווים את סיומו של רחוב סטפאן ( היום : סוק ח'אן אלזית , ( שהוביל משער סטפאן ( שער שכם ) לכיוון שער ציון . 46 על כנסייה ואכסניה של מרים המגדלית ראה לעיל , הערה ; 27 וראה גם ; פראוור , הצלבנים , עמ' ; 245-243 וגם יוחנן מווירצכורג , טו , עמ' . 164 47 פראוור , מוסדות , עמ' no . 167 . p . 302 Roziere , Canulahe , ; 98-97 48 על פי צליינים ביוחנן מווירצבורג , ב'אורוות שלמה' שברשות הטמפלארים , מתחת להר הבית , היה די מקום ל 2 , 000 סוסים או 1 , 500 גמלים ; על פי תיאודוריך אוכסנו שם 10 , 000 סוסים , אך אין מספר זה מתיישב עם הנתונים במציאות . המיתחם של מסדר ההוספיטאלרים נמצא מחוץ לחומה — היה זה מערך של בניינים שנקרא 'אורוות החמורים' . ( 1 / Asinerie ) בתחום זה היו רגילים לעמוד החמורים ובהמות המשא של _ההוספיטאל , ומכאן כינויו . ראה : ארנול , תיאור , טו , עמ' . 42-41 'י 4 על כך ראה להלן בכרך זה , בפרק על האדמיניסטרציה .
|
|